לחיות לפי הגדרות זה ממש לא הדרך שלי. אבל כמו שכבר אמרתי לא פעם, נראה לי, ההגדרות עוזרות לאפיין אותנו מול עצמנו. ניתן ללמוד מהן לא מעט, מבלי להיקבע בגבולותיהן.
אז אני שואלת את עצמי מה היא המיניות שלי. איזה אופי, צבע ומרקם יש לה?
למה אני לא נמשכת פשוט לגוף יפה ומטופח? למה לרוב לוקח לי לא מעט זמן לפתח משיכה לבן אדם?
התשובה באופן חלקי נמצאה על ידי בהגדרה של sapiosexuality — הגורמים העיקרים שמדליקים בי את האש — הם אינטליגנציה והאישיות של האובייקט. אני לא מצליחה לנתק את הראש ולהימשך רק ל"חתיכת בשר" שמולי. העומק של בן אדם, השקפות העולם שלו, אנטליגנציה הן ברובד המשכל הן ברובד הרגש, חוזק נפשו — אלה לפי דעתי הטריגרים.
אל תראה לי את הקוביות שיש לך על הבטן, תראה לי את גודל הספרייה שלך:) אבל תכלס, תראה לי גם וגם:)
לפעמים מתעוררת בי אפילו קנאה לאנשים שיש להם מנגנוני משיכה יותר פשוטים. שפשוט נזרקים על הגלים של אנרגיה מינית בלי ממש להכיר את הפרטנר. פשוט להתחבר תוך שניה ולזרום... אצלי התהליך דורש היכרות קצת יותר מעמיקה ממינימלית, אני חייבת לקבל איזשהו חומר לראש שלי, משהו על בן אדם שיוכל להדליק אותי.
אבל כל אחד ודרכו הנסתרת...
וגם המחשבות בתקופה האחרונה לגבי אינטרקציה ומשיכה לנשים, מביאות אותי לעוד הגדרה אחת — pansexuality — משיכה ללא הבדל במין ונטייה מינית של האובייקט.
שתי ההגדרות האלה הולכות יד ביד כמעט. גבר, אשה, טראנס— לא ממש משנה מה יש לך בין הרגליים ולמי אתה נמשך, מה הסטיות שלך— אם מה שיש אצלך בקופסה ובלב מדליק אותי, ראה הוזהרת:)
אז מה יוצא לנו מכל זה — מצד אחד לא כל אינטרקציה מינית היא מינית עבורי ולא כל זרימה היא האופציה, מצד שני — יש לי ספקרום של הפרטנרים הפוטנציאליים רחב וכמעט בלתי מוגבל.
אפשר לחיות עם זה:)
