את, יש לך דרכים מפותלות ולא צפויות.
את, יש לך מצבי רוח שמשתנים מרגע לרגע.
את יכולה לבוא ולהיתקע, את יכולה גם ללכת ולשכוח לחזור שנים.
כולם מדברים עליך, כולם רוצים אותך, קנאים לך, חולמים עליך בלילות רגע לפני צלילה לשינה, מחייכים כשרואים אותך באה.
את נותנת כל כך הרבה כוח להתמודד, את שומרת, עוטפת, מלטפת, מחממת, פותחת את הלב, גורמת להסתכל קדימה...
את מביאה במתנה רגעים נדירים בהם הכל נמצא במקום, הכל מתנגן לפי איזשהי מנגינה בלתי נשמעת בניצוח מדויק להפליא.
את גם תמיד הולכת יד ביד עם הכאב. אם את פתאום נעלמת, או סתם נרדמת בשמירה, הכאב מתעורר ומתחיל לשלוט על העיניינים. אבל יש בעוצמות שלך משהו שגורם ללכת על סיכון הזה , רק כדי לפגוש אותך שוב.
את קוסמת, את עושה צבעים יותר חזקים, שמש יותר מחממת, רוח יותר מלטפת. את מעניקה זמן. זמן להיות באמת. זמן שנוצר שם בעצירות נשימה ובהחסרות פעימות הלב. שם, נוצר זמן ומרחב אינסופי לשוט על מי שלווה לשום מקום. את מרכיבה פאזלים הכי מסובכים לציורים מושלמים תוך רגעים ספורים. את גם יודעת להרוס אותם בדיוק באותה מהירות..
אם את חולה, אם את במצוקה — את תוקעת סכינים בבטן והופכת אותן בלי טיפת רחמים.
את שולטת. שולטת מדהימה, שולטת בלתי מתפשרת ולפעמים אכזרית.
שולטת בכל נפש חיה בכל הרבה דרכים שונות...
אז מזל טוב, גבירתי.
אני מאחלת לך לגדול, אני מאחלת לך תמיד להיות בריאה ועם ראש צלול. אני אעשה הכל לדאוג לך, לשמור עליך ערה אבל מלאת כח. אני מבטיחה להמשיך לחפש דרכים להתמסר אליך ולפעול לפי הפקודות שלך. אני מבטיחה לך להמשיך לפנות בתוכי יותר מקום בשבילך. כי עליך אני באמת סומכת.
מזל טוב מלכה, אומרים שזה היום שלך.
תמיד שלך.