ליפוף ראשון רק קצת משעשע ומסקרן
תנועה של החבל על העור מלטפת ושורטת בו זמנית
ליפוף שני מתחיל להרגיע
והחבל שוב נע על גופי כמו נחש מהיר
עוד ליפוף ואנחה קלילה וכמעט בלתי נשמעת משתחררת ממני
הידוק, ליפוף
קשר
אני מרגישה שאני לרגע נתלית על הקשר הזה והוא היחיד שמחזיק אותי
הידוק
החבל ממשיך לרוץ, ספק לעקוץ ספק ללטף
ליפוף, הידוק, קשר
כבר אני נינוחה, מכורבלת בתוך החבלים ובתוך עצמי, הראש מתעופף ורגלים מרגישות ממש קלילות וכמעט לא נוגעות ברצפה
החבל רץ, לא מפספס אף פיסת עור...
ליפוף, הידוק
עם כל ליפוף השליטה משתחררת ממני... כמה שיותר הדוק ומחוספס החבל סביבי, ככה הענן עליו אני מתעופפת רך יותר.
אני פשוט חרס חם ורך בידי האומן שמעצב אותי להנאתו.
צביטה , ליטוף
אני מרגישה עטופה, מעורסלת, וכל כך שקטה, שקטה ומגורה...
וזה רק על החבלים.
אולי מתישהו , אם וכאשר אני ארצה לכתוב עוד משהו על היום הזה, בינתיים האש שלו מחממת אותי מבפנים ואני אשאיר אותה שם, ברשותכם.