סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 30 באוגוסט 2016 בשעה 14:24

גם אני לפעמים כותבת בשביל לכתוב, מודה. 

לא תמיד ברור לי מראש המסר שאני רוצה להעביר, לא תמיד אני יודעת באיזה מבנה  זה יהיה.. 

לכתוב בשביל לכתוב. 

לכתוב בשביל להוציא.

זה כמו לבשל או ליצור בכל דרך אפשרית אחרת— אני עושה את זה אינטואיטיבי— יש לי רק כיוון מסוים, אבל אין לי מושג מה תהיה התוצאה הסופית.

ולפעמים אין לי כיוון אפילו. 

מודה. 

פשוט פותחת חלון חדש ומתחילה לקבץ מילים למשפטים, פסקאות, פוסטים שלמים. לפעמים זה קורה כל כך מהר שאני בעצמי לא מספיקה להבין מה יצא ממני הרגע.. ואז אני קוראית כמה פעמים. ורק אז אני מבינה,  רק אז נגלה לפניי משהו מאד פנימי שצץ החוצה... רגע לפני שאתם קוראים את זה. 

וזה כלי מצויין. כלי שמציף את הדברים שהשתרשו עמוק החוצה, מגלה פינות שלא נראות למודע שלנו.

אף על פי שרבים מאינטלקטואלים עלולים לקרוא לזה גרפומניה.

 תכתבו. תכתבו את עצמכם החוצה. הקוראים שלכם שוליים לגמרי, מה שחשוב פה— זה אתם מול עצמכם. 

 

אבל, באמאשלכם, שמישהו יעצור את כדור השלג הטרנדי הזה שמסתובב פה—

מישהי כתבה  ושפטה את ההוא ← מישהו שפט מישהי שכתבה על ההוא← מישהו שפט את ההוא ששפט את ההיא ששפטה את ההוא....

 

תכתבו את עצמכם החוצה. אתם הרבה יותר יפים כשאתם מול עצמכם.

 

Prism​(אחר) - get used to this shit in this lame site
it won't happen..
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת) - לא, אה?…
אולי כדאי לשנות את שם האתר ל"כ—לול"... לפעמים מרגישה שאני אשכרה בלול תרנגולות
לפני 8 שנים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - זה כאילו אני כתבתי את הטקסט הזה עכשיו. זה כאילו את היא אני. כל מילה מדוייקת, כל מילה במקום, כל מילה היא אני. אני לא מאמין שכתבת את זה ליפני מילה במילה אבל מתוך זה ממש ממש ממש מכבד אותך .
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת) - אולי פשוט חשבת בקול רם מדי? ואני רק שמעתי ותיעדתי?:)
אני גם לא גרידית, מוכנה להתחלק בקרדיטים:)

חיבוק ענק לך שאתה אני, ולי שאני אתה :)
לפני 8 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - כן
בדיוק זה
לכתוב את עצמך החוצה.
ושהשופטים ילכו לערכאות אחרות
אני לא שומעת אותם :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י