לפני 4 שנים. 5 בדצמבר 2019 בשעה 9:36
כנשלטת, כאחת שהמהות הפנימית שלה צורכת שליטה, צורכת את ההתמקמות על הברכיים, על כל המשמעויות של זה, מול האדון שלי.
כאחת שצורכת את זמן השקט הזה, הנתינה הזו, שלו ,שלי. ההתנתקות מכל מי שאני בחוץ, אל מול מי שאני עכשיו.
החלל הזה בו אני פרושה וערומה לחלוטין מכל בגד או מסיכה רגשיים בעיקר.
ההתמסרות הזו שמאפשרת לי ניקיון פנימי ונשימות עמוקות וטהורות פנימה.
המקום הזה מאפשר לי להיות אישה בטוחה, שלמה,זקופה, פתוחה, מעניקה, סקסית ואוהבת יותר בחיי היומיום שלי.
ואני כל הזמן תוהה היכן מתרוקן ומתמלא השולט?
היכן מתבטאת ההתמסרות שלו?
אם במהותו הוא זקוק לשליטה כל הזמן - אם ולמה הצורך, השחרור מגיע בעיקת במפגש שלו עם הנשלטת?
אשמח מאד לתשובות :)
יום חמישי שמח
לכולנו