אני ותהיות

"ההבדל בין איש למלאך הוא פשוט, המלאך הוא בעיקר מבפנים, הבן אדם הוא בעיקר מבחוץ". [מתוך: 'מר אל כאן אנה'].

אני מאמינה במלאכים. אנשים מסויימים שנשלחים לתקופה קצרה, למטרה ספציפית, נותנים את הטאץ' שלהם ונעלמים. יש להם הילה אלוהית כזו, חיוך קסום ומבט נוצץ. הכרתי כמה כאלו בחיי, לא הרבה, אבל נראה לי שיותר מאחרים.

פעם כשחיכיתי בתור בקופת חולים, הפקידה החלה להתעניין בי, ראתה בי משהו מיוחד מסיבה לא ברורה והזמינה אותי לארוחת שישי בביתה, היא היתה מבוגרת עם בעל וילדים בוגרים. באותה תקופה היה לי עצוב שאין לי אמא. היא ליוותה אותי בארוחות שישי קבועות עד שהתגברתי ונעלמה.

אני מאמינה שלאנשים שמזדמנים לנו בחיים יש סיבה. סיבה אלוהית.

והוא, גם אם הוא היה קצר ודורס, רחוק מלהבין אותי ולהכיל אותי, הוא לימד אותי את השיעור ולכן היה זמנו ללכת. רגע קצר שילווה אותי ארוכות, לפחות לבנתיים. ולמרות הטעם המר שהשאיר, המחשבות שעולות הן מרקיעות שחקים. הוא לא מלאך, אבל נתן את הטאץ'.

מחכה בסבלנות למלאך הבא שיבוא ויגע. או לאיש שיזדמן ויעשה את המלאכה.

 http://www.theangelwhispers.org/yahoo_site_admin/assets/images/AngelPray88.339131529_std.jpg