אבי-
אבי נכנס למיטה ברגשות מעורבים. מצד אחד השיחה כ"כ נעמה לו, אבל היא גם העירה לו את הזקפה, שהורגלה כבר להיות רדומה, לצערו. הוא סגר את הטלפון, מרגיש איך הוא מתעורר לחיים. אבי שלח יד אל מכנסיו, מרגיש את הזין הגדל, הוא ליטף אותו ברוך, נהנה מההרגשה. הוא שיחזר שוב ושוב את השיחה, מתלבט אם לא הלכו רחוק מדי. הוא היה מוכן להמשיך את השיחה עוד הרבה זמן, מדמיין איך הוא היה ממשיך, הוא דמיין את קולה כשהיא תספר לו שהיא נוגעת בעצמה, את הנשימות המואצות שלה, את הגניחות שהיא תשמיע בשקט, כדי לא להעיר את הילדים, את האצבעות שלה, שמרפרפות על גופה הנשי כל כך.הכי עינגה אותו המחשבה שהוא אחראי על כל זה.זו הרגשה שאף פעם לא חווה.עם אשתו, הוא תמיד הרגיש שהיא לא נותנת לעצמה ליהנות.עוצרת את עצמה מלגמור, למרות שהוא משתדל, באמת שמשתדל. ואז לו, לא נעים להראות לה כמה הוא נהנה, למרות שהוא יודע שהיה נהנה הרבה יותר, אם היא הייתה גומרת איתו, מגיעה איתולאותה סערה פנימית, שהוא חפץ בה. ועכשיו הוא במיטה, מדמיין את שיינא, מחכה שאולי אשתו תחזור הביתה כשהוא עוד יהיה ער, ומי יודע, אולי אפילו הוא יצליח ליהנות אתה הלילה.
שיינא-
ההרגשה הטובה שלוותה את השיחה עם אבי, התחלפה לה בתחושת אשמה נוראית. היא פיתתה גבר זר. אוי ואבוי לה!
שיינא החליטה להתקלח, להוריד מעצמה את ההרגשה הטובה מדי, היא הביטה על עצמה במראה בחדר האמבטיה, המקום היחיד בו יכלה להביט על עצמה ערומה. למרות ההריונות והלידות, היא נראית לא רע, אולי אפילו טוב. היא סילקה את המחשבה מראשה, מה קרה לה?! היא לא אמורה לבחון ככה את גופה, כאילו הוא מוצע למרבה במחיר. היא אשת איש, נשואה לחסיד צדיק. היא צריכה להיות שמחה בעולמה. המים החמים ירדו על גופה, היא הרגישה איך היא מתנקה מכל מחשבות השווא שלה. היא שמה את הזרם החם בין רגליה, מוסיפה גם את היד לשטיפה. אלא שלאצבעות מטרה משל עצמן, התחילו לענג אותה, לגעת בתוך כפלי העור בסתר הסתרים שלה. שיינא נהנתה מהמגע, עצמה עיניים ונתנה לזרם ולאצבעות את העצמאות אותו הן צריכות. היד שלה שיחקה בדגדגן, שהתעבה, אצבע אחת נכנסה עמוק לתוך הנרתיק החם, מוצאת את הפעולה הזו טובה לה. היא לא זכרה מתי בפעם האחרונה היא נגעה כך בעצמה. היא שמעה על נשים שסיפרו שהן מביאות את עצמן לגירוי בחיים בכלל, ולפעמים לפני שהבעל מגיע אליהן, אבל היא מעולם לא חשבה על זה. היא נגעה בשדיים שלה, בוחנת אותם, את הפטמות הקשות, את ההילה שסביב. אבל אז היא קלטה, שלאורך כל המקלחת, היא חולמת על קולו של אבי ברקע. היא אפילו לא רצתה לדמיין מה קרה לו במהלך ואחרי השיחה. מבינה שאם היא ככה, אז אצלו בטח גם יש תגובה גופנית לשיחה איתה. היא יצאה במהירות מהמקלחת, מתנגבת טוב טוב, אולי ככה היא תסלק מעצמה את המחשבות. היא לבשה תחתון צבעוני, וכותנת שאותה היא קנתה לליל הכלולות שלהם. היא חיברה את המיטות מחדש, נשכבת לישון. מקווה שכשבעלה יחזור מהחתונה, הוא יבין את הרמז....
אבי-
המיטה קרה, כ"כ קרה כשאתה לבד. זה מה שהוא מרגיש וחושב לעצמו. רעש המפתחות בדלת מקפיץ אותו, אשתו חזרה, סוף סוף. הוא קם אליה, "הכל בסדר? איך היה הערב שלך?" הוא מתעניין בקושי.
"בסדר, גמורה מעייפות, חייבת להתקלח ולישון, מחר בבוקר יש לנו סיור במשרד, חייבת להיות ערנית". היא משחררת פיהוק קולני, שתהיה ברורה רמת העייפות. המים זורמים עליה במקלחת, ואבי מדמיין את המים הזורמים על גוף אחר. היא נכנסת למיטה ומפנה לו את הגב "לילה טוב" הוא לוחש, מחבק אותה.
"לילה טוב, ואיך עבר הערב שלך?" היא נזכרת לשאול.
"לא משהו מיוחד, ממש ערב שגרתי בבית" הוא אומר, ומבין שהיא לא באמת תבין מה עבר עליו הערב.אבי מנסה את מזלו ושולח יד אל עבר השד שלה, מנסה לחפון אותו ביד אחת. היא מתנערת ממנו "אבי, הידיים שלך קרות, ואני ממש מצטערת, אני גמורה, אין לי כח לסקס הלילה, אולי מחר". ברור, כמו תמיד. הוא מסתובב לצד השני, מפנה לה את הגב ומלטף את עצמו. הוא קם, ניגש לשרותים, חייב לשחרר...
שיינא-
המיטה קרה, כ"כ קרה כשאת לבד, זה מה שהיא מרגישה וחושבת לעצמה. רעש המפתחות בדלת מקפיץ אותה, השעון מראה 3.00 לפנות בוקר, חתונה שגרתית. בעלה נכנס לחדר, מסריח מריח סיגריות וזיעת גברים.
"את ערה?" הוא שואל, מביט בה בעיניים עייפות ומאושרות.
"איזו חתונה שמחה זו הייתה, כולם רקדו עד עכשיו, לראות את האדמו"ר רוקד עם הכלה, היה הכי יפה".
"תכנס למקלחת, אני מחכה לך במיטה", היא מקווה שהוא זוכר שהלילה זה הלילה שלה. המים זורמים עליו במקלחת, ושיינא מדמיינת את המים זורמים על גוף אחר. שוב הגוף שלה מתעורר לחיים. היא מרגישה את הריגוש הקטן בתחתית הבטן, מאיים להתפרץ. בעלה יוצא מהמקלחת, לבוש בתחתון. היא מסתכלת עליו בערגה, שיבוא כבר. הוא נכנס למיטה לצידה, נוגע בה, ברור לו שהיא כבר מוכנה שיכנס אליה. משחקי אהבה מוקדמים, זה לא ללקסיקון שלו, לא ראוי לחסיד אמיתי. הוא חושב לרגע על הכלה היפה והצנועה שהובאה היום בקידושין, ומשהו בו מתעורר. הוא גוחן מעל שיינא, מכניס את האבר שלו עמוק לתוכה. שיינא רק עצמה עיניים, מתנתקת מהמיטה שבה היא נמצאת. שרק יגמור כבר.
לא, זה לא היה דומה לרגע לסקס אותו היא ניסתה לדמיין עם אבי. הקול של בעלה חדר אליה דרך החלומות.
"גמרתי, את יכולה לקום לשטוף". זה היה כ"כ מהר, כ"כ לא חוויתי, כ"כ לא מה שדמיינה שיהיה, בטח לא בליל הטבילה. היא אפילו לא הספיקה לדמיין הכל בחלום, והופ, הכל נגמר. שיינא קמה, שוטפת, מנקה, והפעם לא כמו מקודם, היא מבינה. הפעם היא באמת רוצה שהכל יתנקה.