שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד תלמידה

לפני 7 שנים. 24 באוקטובר 2017 בשעה 5:40

אתה מסתכל עליי

ועיניך בוהקות

דמעה יורדת על הלחי

ואני נצמדת להרגיש אותה על שלי

כל כך הרבה אהבה

כל כך הרבה עוצמה

כל כך הרבה תשוקה

כל כך הרבה רגישות

והכל מתנקז לדמעה הזו ולבאות אחריה

 

"התמזל מזלי" אני חוזרת ואומרת לעצמי

אהבת נפש, ללא מילים, עור לי לפרוק את הכאב, מדביק אותי בדמעות האלה, עוזר לפרוץ את החומות, את הניתוק, את האפטיה.

 

ואתה... חוזר ואומר

"אני איתך"

מחבק אותי תחת המים הנוטפים כגשם. מקשיב לצלילים שעושים לי כל כך טוב.

 

"התמזל מזלי" אני חוזרת על המילים בראש.

מתקשה להשמיע אותם בקול.

 

לפני 7 שנים. 18 באוקטובר 2017 בשעה 17:30

מוקדש באהבה לכל אוהביה

לפני 7 שנים. 13 באוקטובר 2017 בשעה 8:38

הגעתי

אני כאן בגן העדן שלנו

מלאת חרדות

מלאת פחדים

שואלת ללא הפסק

"זה זה?"

"אתה אוהב אותי?"

"לא תלך ? לא תברח?"

ואתה

בסבלנות אין קץ עם עיניים נוצצות 

עונה לכל שאלותיי

בעדינות

ברכות

ואז מחבק חזק

אני כאן, אתה אומר, לא בורח, לא נוטש, זה זה פיפ, זה מפחיד, מאיים והמציאות קשה עכשיו, אבל אני פה, נעבור את זה יחד.

ואני נושמת עמוק, כמה שאפשר, מנגבת את הטיפה המלוחה היחידה שהצליחה לברוח דרך חומת ההגנות שלי, דרך "החוזק" שלי, דרך מסכת גיבורת העל שלי... אחת שברחה. 

ואתה נשאר, 

צמוד צמוד,

מנשק את שפתיי ונושם לתוך פי

ואני מתמלאת באוויר שוב

מסוגלת לחוש אהובה בתוך תחושת הבדידות המבעיתה

מלטף את גופי,

כאשר הוא נמס תחת מגע ידיך

חודר לתוכי,

ואני לא מרגישה בודדה ותר

מרגישה שלמה.

 

זה זה יקירי, בין כל הפחד, החרדה והמציאות שחודרת לה לגן העדן שלנו, זה זה יקירי.

חבלים כתומים עוטפים את ידינו, לא כובלים, עוטפים.

 

 

לפני 7 שנים. 3 באוקטובר 2017 בשעה 11:55

זו פעם ראשונה שלי

זו פעם ראשונה שאני יכולה להגיד 

זו פעם ראשונה שאני יכולה להרגיש

זו פעם ראשונה שאני חושבת

 

תחושה שתמיד היית שם

מחכה לי

מחפש אותי

אמרת "מצאתי אותך ולא חיפשתי"

ואני אומרת "שלחת לי קריאה דרך העולם"

מן בת קול

פייה שלחשה לי באוזן

"בואי אליי, אני כאן"

והנה אתה

איתי

בתוכי

צמוד אליי

ועדין קשה להאמין

שתמיד היית אצלי בנפש

לפני 7 שנים. 24 בספטמבר 2017 בשעה 20:40

כשאני מביטה לתוך עינייך

מתגלה לי עולם שלם

גוונים של רגשות

מהווים

ידיעות

ואי ידיעות

 

בתוך עיניך בגוונים של ירוק כחול וחום

מסתתר עולם פראי

ים גדול

סוער

יפה

 

בתוך עינייך

אני רואה אותי

את איך שאתה רואה אותי

וזה תמיד גורם לי לדמוע

 

כשאני מביטה בעינייך

אין צורך במילים

כי אין להן משמעות בקיום שלנו

לפני 7 שנים. 23 בספטמבר 2017 בשעה 16:36

עלתה שאלה בחדר

"האם אנחנו מסוגלים לצמוח מהלבד? מתי אנחנו באמת לבד?"

בין תיאוריות שונות (ויניקוט,  בודהיזם וכו)

לניה שלחה לי את הקישור הזה...

לואיס סי קיי, גדול כתמיד.

 

אז מה אתם אומרים?

אתם יודעים להיות באמת לבד? בלי סלולרי? בלי הכלוב? בלי לראות טלויזיה?

פשוט להיות לבד עם עצמכם, בכל תחושה, כל רגש, כל מחשבה?

 

 

לפני 7 שנים. 19 בספטמבר 2017 בשעה 16:49

זה עוד יום מהימים האלה

רק שונה במהותו

לצד תחושת עצמאות

מופיעה גם חרדה

"למה עשית את זה?" אני שואלת את עצמי

"יכולת לא להרעיד את הספינה, אפילו שאת לא מאושרת"

הקול הזה בראש שלי

הוא חזר

ואני שונאת אותו

באמת ששונאת אותו

אז היום אני גם עצובה

מפוחדת

מהבאות

מהשינויים הצפויים

גם מהעצמאות הזו

 

מן יום שכזה

לפני 7 שנים. 15 בספטמבר 2017 בשעה 14:04

אתה קרוב

אני מרגישה את החום שלך סביבי

הריח שלך מגיע בגלים

הבזקים של הפנים שלך

אני יכולה להרגיש אותך חודר

ממרחק 

את התנועות העדינות שלך

מתגברות 

עוד ועוד

 

אתה קרוב

מרגישה את הזיעה שלך עליי

כשאתה לוחש באוזני

מילים יפות ואוהבות

כאלו שאמרו לי בעבר

אבל מעולם לא נשמעו כל כך אמיתיות

 

אתה קרוב

כאילו מעולם לא יצאת מתוכי

הגוף זוכר את התחושה

והנפש לא מתנתקת

מלאה בתשוקה ושלווה מוזרה

 

 

אתה קרוב

וזה עושה לי כל כך טוב

אל תתרחק אהובי

לפני 7 שנים. 9 בספטמבר 2017 בשעה 15:52

כשהזמן ללכת ושנינו עצובים 

אני מפעילה לנו שיר עצוב חדש

ואנחנו בוכים

לפני 7 שנים. 8 בספטמבר 2017 בשעה 7:45

שואלים אותי הרבה אם אני בסדר עכשיו.

נכון, הורדתי את הקילור של M אחרי שנה של קשר מדהים בו צמחתי וגדלתי.

וזה אולי מוזר להגיד, אבל כן. אני בסדר. באמת באמת.

אני בסדר מהרבה סיבות, נכון שזה עצוב לסיים קשר עם אדם אהוב, אבל פעם ראשונה בחיי (ומקווה שלא אחרונה) הקשר נגמר באהבה, חיוך, חיבוק והבנה שהחברות שלנו לא נגמרה .

אז כן, אני בסדר. ואפילו יותר מבסדר.

אני בתקופה בחיי שאני פורחת, פורחת לבד, ממקום מודע, חזק ורגיש מאוד.

אני לא זקוקה לשולט היום, אני שולטת בעצמי, אני גם מאפשרת לעצמי להתפרק ואז אוספת את עצמי מחדש.

אני בסדר גמור חברים

אני אפילו במצב נפלא.

אז תודה על הדאגה, זה מבאמת מאוד מרגש שאכפת לכם.