היום הייתי אצל הפסיכולוג שלי
הוא כבר שמע על הכלוב והצ'אט,
על M ועל מושגים שונים מהעולם הזה.
היום סיפרתי לו על הדאגה והאכפתיות של M, על כך שהוא תמיד בודק לשלומי, שואל אותי בסשנים מה אני רוצה
"את רוצה להישבר היום?" הוא שואל, קשוב תמיד לפרצופים השונים שלי, למילותיי, לרצונותיי.
הפסיכולוג שלי שאל "אני לא מבין גדול בבדסמ, אבל זה לא אמור להיות ככה, לא?"
"אז זהו, שכן" אני מסבירה.
"שולט שלא דואג, אכפתי, שואל..הוא לא שולט, הוא פוגע" אני אומרת.
הפסיכולוג שלי חייך חיוך גדול, לא כזה שראיתי לפני וזה גרם לי לחייך איתו.
כמה אנשים לא מבינים דבר וחצי דבר על העולם הזה
כמה העולם הזה יכול לספק חום, אהבה, תמיכה ואחזקה.
כמה העולם הזה יכול ליצור מערכות יחסים מחבקות ומכילות.
כמה העולם הזה מאפשר לנו להיות חלשים, חזקים, קטנים, גדולים.
עולם שמאפשר קיום של פנטזיות שלא מתקיימות מחוצה לו.
אז גיליתי לו משהו חדש, על העולם הזה...
למי אתם מגלים?
