דווקא כיף ונחמד לכתוב, כמו ההרגשה של לספר למישהו. תמיד עניין אותי למה אנשים כל כך אוהבים לחלוק דברים עם אנשים אחרים, אף פעם לא הבנתי וגם עכשיו לא כל כך.
הקטע פה הוא קצת שונה הוא לחלוק עם הרבה יותר אנשים אבל בעצם עם אף אחד.
***
היא ביקשה שאנשק את כפות הרגליים שלה. הייתי כל כך מופתע ונרגש הלוואי שהייתי יכול לחזור לשנייה הזאת. אבל אי אפשר. כל כך חבל שאנחנו אף פעם לא מבינים באיזה רגע נפלא אנחנו נמצאים, שתמיד אנחנו רוצים להגיע לרגע הבא ולא מספיקים להנות מהקיים. נכון שזה קלישאה שכולם מכירים אז למה אנחנו לא עושים עם זה כלום? כמה שאני מנסה מידי פעם אני שוכח.
וכך עשיתי, נישקתי את כפות הרגלים שלה נשיקות עדינות, כל כך עדינות כאילו אני מנשק חפץ עתיק ויקר שעלול להיגרם לו נזק.
בטח לחלק ממי שקורא את זה קצת מוזר שהשתמשתי במילה "ביקשה", בחוויות האחרות שלי זה היה ציווי/פקודה/הוראה. אבל פה היא פשוט ביקשה בכזאת רכות שאני חושב שסופרמן זכר האלפא החזק בעולם היה יורד על ברכיו ומנשק.
היא התחילה לשחק עם רגלה בפה שלי, ביקשה שאפנה קצת את ראשי לאחור וכך רגל אחת בפה שלי משחקת ומלטפת והשניה משחקת בזין שלי.
היא התנצלה שעל כפות הרגלים שלה יש חול והסבירה שהייתה היום בחוף הים יחפה, שהיא אוהבת להרגיש את החול ברגלים שלה.
היא הורידה את ראשי בעזרת כף רגלה והלכה לחדר אחר. נשארתי שם על ברכי עירום ולא יודע כל כך מה לעשות. לחכות? ללכת אחריה? לא השאירו לי פקודות. החלטתי להישאר על ברכי בדיוק בתנוחה שהיא השאירה אותי כל כך התאמצתי להיות טוב כל כך השתדלתי לא לזוז למרות הקור של הרצפה והברכיים שכאבו לא זזתי מילימטר.
כשהיא חזרה ראיתי שבידה שקית שחורה וגדולה ותהיתי מה יש באותה השקית אבל לא הזזתי את ראשי או שאלתי. כל הזמן ליוותה אותי ההרגשה שאולי היא תתחרט אולי היא תגיד לי ללכת הביתה. אתה חייב להיות ילד טוב חייב לא לזוז ולא לשאול שאלות מיותרות.
היא שאלה אותי אם הייתי פעם כלב. לא הבנתי כל כך את השאלה אז עניתי לא. היא הוציאה "משקית ההפתעות" קולר ורצועה. אחרי שהיא קשרה אותי היא ביקשה ממני לנבוח כמו כלב, כך עשיתי ניסיתי. היא צחקה עלי קצת ואמרה שלא מתאים לי להיות כלב. שבחור כמוני נראה כמו זכר אלפא טיפוסי וזה עושה לה את זה.
היא אמרה לי לרדת על ארבע והתיישבה עלי בצורה הפוכה כך שהפרצוף שלה לכיוון התחת שלי והתחילה להוציא כמה סוגים של שוטים משקית ההפתעות ולהצליף בי.
זאת הפעם הראשונה אז ביקשתי ממנה שתהיה איתי עדינה. זה היה כיף. אני זוכר שהייתי שם על ארבע מסתכל אחורה ורואה את כפות הרגלים שלה צמודות לפנים שלי ורואה את השוט מצליף על אחוריי.
כשהיא קמה ממני היא התיישבה בשנית על הכיסא וביקשה ממני ללקק את כפות רגליה עם הרבה רוק כמובן שכך עשיתי.
אחרי שהן היו מספיק רטובות היא התחילה לשפשף את הזין שלי עם כפות רגליה ההרגשה הייתה נפלאה ובמיוחד אחרי שהיא החמיאה לכלי הגדול שלי ושוב הזכירה שהוא מתאים יותר לזכר אלפא. כל הניגוד הזה זה אני, לטובה ולרעה.
היא ירקה קצת על הזין שלי בשביל שכפות הרגליים שלה יחליקו עליו קצת יותר, חלק מהרוק נפל על הריצפה והיא ביקשה ממני לנקות אותו. ברוב תמימותי שאלתי איפה נמצא הסמרטוט והיא ביקשה ממני לנקות את זה עם הלשון שלי. את הטעם הנפלא הזה לא אשכח בחיים.
היא שאלה אותי אם טעמתי פעם את הגמירה שלי. אמרתי לה את האמת שבחיים לא טעמתי והיא שאלה אם אני רוצה לטעום. לצערי עניתי שלא. עד היום אני מצטער על כך שהשתפנתי עניתי שלא.
נישקתי וליקקתי עוד קצת את כפות הרגליים שלה ואז היא שמה את ראשי על ברכייה ופשוט ליטפה אותי. ליטפה את ראשי ושרטה את גבי. הרגשתי שמישהו שומר עלי הרגשתי בטוח לשים, אצל אישה זרה שהיום ראיתי לראשונה, את ביטחוני.
***
היא ביקשה ממני להדליק לה ולי סיגריה ושם ישבתי על הרצפה עירום ומעשן סיגריה כשלידי היא יושבת על הכיסא הגבוהה לבושה.
***
המשכנו לדבר עוד קצת ואז הלכתי הביתה.
***
כשיצאתי משם יצאתי לבר עם חברים. כמובן שלאף אחד אל סיפרתי איפה הייתי. אבל באותו הבר אחרי החוויה המדהימה הזאת שאין סיכוי שאני יכול להעביר אותה במילים פגשתי את XXX אהבת חיי. שלפני כמה חודשים חגגנו 5 שנים ביחד.
אני בטוח שזה לא במקרה שפגשתי אותה והצלחתי לנהל איתה קשר.
אני חושב שאותו הערב שחרר צד אחר בי. צד שהתכחשתי לקיומו והיום אני לומד לחיות לצידו בזכותה.
אז תודה לך ומצטער שלקח לי 5 שנים להודות לך.
כניראה זה בגלל התקופה האחרונה שבה אני מרגיש שוב מעורער, שהדברים הרגילים, הקבועים אלו שסמכתי עליהם רוצים ללכת ממני שוב.
***