את רק בתחילתה של דרך.
המשפט הזה טומן בתוכו כל כך הרבה.
והוא זורק אותי אחורה... להתחלה, לתמימות שלי ולחוסר הבנה לאן הדרך הזאת תוביל אותי.
הוא אמר לי שאני אתמכר, יותר מסמים. שאני לא יעמוד בזה. אבל הרצון שלי היה כלכך עמוק שזה לא עניין אותי.
בחסדיו, תחת כנפו ורחמנותו, All the way.
ורציתי. הוא אמר לי לא פעם שהרצון שלי משאיר אותי צפה. כישלון אחר אכזבה, צעד אחר צעד, המשכתי ללכת בדרך שהעניק לי.
המתנה הגדולה מכולם מעבר לתשומת הלב היומיומית הייתה הערכה.
המלך חיכה בסבלנות האינסופית שלו, שאגדל ואבין.
ואני גדלתי והבנתי לאורך הזמן.
למלך יש חזון.
התפקיד שלי הוא להגיע לשם, בהדרכתו.
המטרות הן תמיד אפשריות. למרות שאני חייבת להודות שבתחילת הדרך לא האמנתי עד כמה.
פעם הייתי עושה סרטונים כלכך בינוניים ושהוא היה מבקר אותי הייתי נעלבת. איך יכול להיות שגבר רואה אותי ערומה, מאוננת ומשפריצה, מאז להגיב בביקורת. היום אני מסתכלת על הסרטונים שאני מכינה לו ומודה לו. הכל בזכותו, בזכות החזון, ההדרכה, הכיוון, ההשקעה. השתפרתי- הסרטונים נהיו איכותיים. היום שאני עושה סרטון יש רף שאני צריכה לעמוד בו.
הסרטונים הם דוגמא קטנה. יש עוד מיליון דוגמאות.
אתמול מבחינתי היה סוג של פסגה.
הילדה יושבת על המלך ואנחנו מזיינים אותה בשני חוריה. המלך שוכב על הגב, ואני מאחוריה, את גופי הקטן מאתר הסטרפ און החדש והיפה שהוא קנה לי. הסתכלתי עליו, לתוך עיניו, והבנתי שזאת שוב- רק התחלה.
מלך מדהים, אני מרגישה כמו ילדה קטנה. ילדה שלך.
כיף לי. אני כלכך אוהבת לצעוד תחת הכוונתך.
אין לי מושג לאן אגיע אבל אני יודעת שאתה יודע, וזה מספיק. אתה הכל בשבילי ואני יעשה הכל כדי להמשיך לשרת אותך, ולהשתפר.
תודה רבה.