הלכתי דרך ארוכה על מנת להגיע ליום הזה.
השקעת בי בלי סוף. חינכת אותי, אילפת אותי, הנחית אותי, אהבת אותי ובזכותך זכיתי לחיות.
היום נכנסתי לחנות לבדי לאחר שנפרדנו לשלום והמוכר שאל אותי: ״מי את?״
״סאני, נעים מאוד״ עניתי בבטחון מלא.
והבנתי- אני לא פחות סאני ממה שאני השם אותו נתנו לי הורי.
לפני כשנה וחצי המצאת אותי ונתת לי שם. תינוקות גדלים לתוך השם שלהם. ואני גדלתי להיות סאני.
קולר זה משהו שמרוויחים. אמרת לי שמבחינתך זו היא נקודת ציון בדרך. והיום יותר מתמיד הבנתי את הנקודה הזאת.
אני יעשה כל מה שתגיד לי.
שאתה אומר אני לא עוצרת לחשוב. זה כבר לא בתהליך שלי. אני משאירה לך את החשיבה. אני שלך ושאתה אומר, אני עושה. כמו פקודה שיוצאת מהמוח לאחד האיברים בגוף.
וזאת הדרך.
הכניעה המוחלטת זיכתה אותי בקולר.
כי אני שלך. לחלוטין ובכל המובנים.
ואני יודעת שאתה שומר עלי ושלעולם לא תיתן לשום רע להיקרא בדרכי.
תודה רבה שהבאת אותי ליום הזה. תודה שנתת לי את היכולת להרוויח את הקולר המדהים שעל צווארי.
אני גאה להיות ילדה של מלך.
שלך,
סאני
