כשאת נמצאת בקשר עם נרקיסיסט את לעולם לא שומעת את צמד המילים-"אני מצטער". לא משנה כמה הוא פוגע בך ולא משנה כמה את בוכה מבפנים הוא לעולם לא יבקש ממך סליחה.
לפעמים את תדמייני התנצלות או חמלה מסוימת אבל זה רק פרשנות שנובעת מחוסר היכולת שלך להאמין שמישהו מסוגל להיות אדיש כלכך לסבל שהוא עצמו גורם לך.
האדישות הזו כלכך משכנעת שאת מתחילה לפקפק בעצמך ובזכות שלך לכאוב. זה נהיה קל יותר לבקש סליחה ממנו על כך שהגבת בכזו רגשנות ליחס כזה או אחר. סליחה שאת ילדה קטנה, אבל סליחה שאת מפונקת, סליחה שהעלית קילו (ל 44 ק"ג) לגוף שאינו שלך, סליחה שחשבת וסליחה שאמרת...
את מוצאת את עצמך אומרת עוד ועוד סליחה בציפייה שהוא יאמר לך: זה בסדר, אני מתנצל.
יום אחד את תביני שזה לעולם לא יקרה. הוא לעולם לא יתנצל.
אחרי היום הזה יגיעו עוד הרבה ימים נוספים שבהם יהיה לך קשה להודות שהסכמת להיות במקום הזה ובימים האלה לא תוכלי להתנקות אבל זו היא התחלה של דרך....
כן דרך, אבל לא הדרך אותה הוא לימד אותך ללכת. בדרך הזו את תצעדי לבד עד שיום אחד את תהיי עם ראש מורם.
ככל שתזדקפי ותבואי אליו בטענה כזו או אחרת הוא רק יפנה אליך גב. וזה יכאב מאוד.
הוא יעקור אותך מעולמו וינסה להכאיב לך עד מוות ועל כל פעם שהוא לא יצליח הוא רק יברח יותר ויותר מחייך כי היכולת שלך לא לכאוב ממנו היא כמו לשפוך מים על המכשפה בקוסם מארץ עוץ.
אבל יגיע היום שכמו שהוא הוציא אותך- השמש מחייו את תוציאי אותו מהגלקסיה שלך.
היום הזה הגיע. וגם אז נשאר קצת פחד.בטח גם זה יעבור מתישהו.
