לפני 8 שנים. 27 בספטמבר 2016 בשעה 16:33
זה כבר היה צפוי . הרגשתי וידעתי שזה מגיע .
אי אפשר להתווכח עם אינטואיציה של נשים.
אבל חיכיתי.
וסבלתי .
ורציתי מאוד לתת לזה עוד הזדמנות.
ושזה יצליח לי.
אני מכורה ואני יודעת.
אוהבת את התחושה של השוט שהוא מפלח את עורי הלבן.
אוהבת את החוסר אונים הזה.
הריק שפתאום מתמלא.
החום שעוטף.
אוהבת להיות מלמטה.
נכנעת לענישה שלו.
להוראות.
ליד המכוונת.
אבל לא עוד.
אני חזקה ואני יודעת בדיוק מה אני רוצה.
לכן שמתי לזה סוף.
ועד שליבי יתגבר עליו...אחזור ובגדול.
שוב...אני לא ממהרת.
