"" של תרצה אתר מוכר הרבה פחות מ"שיר משמר" של אביה, נתן אלתרמן, וחבל. הוא פורסם בסוף שנות ה- 70, והוא מיוחד, כי בו עונה אתר באופן ישיר לאביה הדואג ומשתפת אותו במה שעובר עליה - הפיתויים, הסכנות שאורבות, הבדידות -- וגם איך היא שומרת על עצמה. זהו דיאלוג די יחודי בנוף בין אב לביתו, בו הבת עונה בכישרון לא פחות לאביה, ואני בטוח שהררי מילים נכתבו על החיבור של שני השירים האלה.
---------
בהמשך לפוסט הקודם, אני נחשף לפעמים לשיחות של נשלטים ונשלטות והנקודות והמנגנונים שבדס"מ מפעיל אצלם ואת העוצמה שלו. זה שדה מרתק שתמיד שווה להקשיב לו כדי להבין עוד משהו על מה שגורם לדינמיקות כאלה להיות כל כך משכרות, כל כך סוחפות, כל כך ממלאות, וכן, גם כל כך הרסניות אם הן מסתיימות בצורה לא טובה. אני לא רק נחשף, אני גם שואל שאלות ומקשה על הדוברים, כדי להבין לא רק את האיך, אלא את ה"למה", ולא רק את ה"למה" אלא גם את הבפנוכו של ה"למה". ולפעמים, טוב, אולי יותר נכון לומר הרבה פעמים, השיחה מגיעה לנקודה של "אתה פשוט לא מבין", ואני מקבל את זה, כי אני באמת לא מבין את זה עד הסוף, אבל אני רוצה להבין, ולכן אני מודה על ההזדמנויות שיש לי לנהל שיחות כאלה.
לאחר שיחה כזאת ישבתי וחיברתי את הפרפרזה ל"שיר משמר" מהפוסט הקודם. כמה ימים אחר כך, התרוצצו לי בראש המילים של אתר (בביצועה של נורית גלרון), אז ישבתי וחיברתי פרפרזה גם ל"שיר הנשמרת".
שיר הנשמרת / לא ממש תרצה אתר
השמיים רצים רצים רצים
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים
אני נזהרת מִשּׁוֹלְטִים זרים
מֵחוֹם מִכּוֹחַ מִמִּילִּים
בפרטי שלי כל הזמן צצים
כל מיני עופות מוזרים
אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם עיני פתוחה
אני זוכרת שהזהרת שאהיה שְׁמוּרָה
אני שְׁמוּרָה, אני שְׁמוּרָה
השמיים רצים הם אינם מֵאִיטִּים
את מה שליבי רצה
הם אינם מַחְנִיקִים את האש שניצתה
ואת נפשי סחפה
דמיונות רצים למקום אחר
והרוח נושבת, עולם זר חדש
כמו בגן משחקים,
אני מפנטזת, הרוח סביבנו עבר.
השמיים רצים רצים רצים
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים
אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם עיני פתוחה
אני זוכרת שהזהרת שאהיה שְׁמוּרָה
אני שְׁמוּרָה, אני שְׁמוּרָה
השמים רצים הם אינם מֵאִיטִּים
אבל עיני פתוחה
וַאֲנִי מְגַלָּה וַאֲנִי מִתְנַסָּה
אך שומעת את עֲצָתְךָ
השמיים רצים אך אני שְׁקוּלָה
אם צריך אסרב גם, אני חופשיה
אם אקח את הזמן,
כולי אֶתְמַסֵּר לו, וְאֶהְיֶה אז שְׁלֵמָה.
השמיים רצים, רצים, רצים
(מילות המקור - , וסליחה לתרצה אתר)