אז מסתבר שהיא כועסת עלי. אתם מבינים? היא כועסת עלי. כאילו, מאיפה אני צריך לדעת שהחזיה שלה עלתה כל כך הרבה כסף? וממתי בכלל היא לובשת חזיה? לא זוכר שהרשיתי לה לעשות את זה. נכון, לא הייתי חייב לגזור אותה, כי זו באמת חזיה יפה, אבל הציצים שלה יותר יפים, והיא הפריעה לי בדרך. וכן, יכול להיות שבדרך גזרתי גם את החולצה שלה. והמכנסיים. טוב, נו, ואת התחתונים, אבל חשבתי שג'ינסים עם חורים זה יותר שווה. נו, בסדר, יכול להיות שהקרע ההוא לאורך התפר, מהריצ'רץ' עד התחת, זה טיפה יותר מדי, אבל מה אני מבין באופנה, אני? אז מרוב תלונות, נאלצתי לדחוף לה משהו לפה ולזיין אותה עד שהיא תפסיק להתלונן. מזל שהיו לי מספריים וחתיכות של בד בהישג יד.
חוץ מזה, זה היה כל כך כיף לצאת אחר כך לאכול משהו, כשהיא עם מכנסי הספורט וחולצת הבוב-ספוג הישנה שלי, בלי חזיה או תחתונים. מה הסיכוי, אתם חושבים, שהיא תבוא שוב בחזיה או שאני אקבל את החולצה שלי בחזרה?
