לפני 6 שנים. 7 בפברואר 2018 בשעה 13:16
אני סוף סוף פיצחתי את הנוסחה. נוסחת הזוגיות. למי לא היו ריבים, כעסים, בכי בלתי נשלט, רצון לחנוק אותו/ה למוות ושאר תופעות לוואי. אבל סוף סוף הבנתי למה אני צריכה את זה, למה אני צריכה אותו.
הוא מרים אותי הכי למעלה שאפשר. הוא מחבק אותי כמו שאף אחד לא מחבק. לפעמים אני כל כך אוהבת אותו שזה לא אמיתי בכלל. שגם מליון נשיקות לא יבהירו לו כמה אני אוהבת.
בזכות זה שהייתה לי את התמיכה והכתף להישען עליה היה לי את הכוח להירשם ללימודים, להמשיך למצוא מקום בשבילי.
אני רוצה להודות לו הפורום הזה על כך.