זאת הפעם הראשונה שהעזתי...

אז ככה...
אני כותב מילים אלו בניסיון להמחיש לכם את הלך המחשבה שלי...
וזה מתחיל כך...

היום הזה מתחיל
כמו יום כזה, רגיל

חושב לרגע ותוהה, על אדון ועל שיפחה
כמו ילד קטן, תמים, סקרן שחושב על אהבה

אשר לפתע הוא מבחין שם, בילדה קטנה
יושב הוא וחושב, כיצד ימשוך אותה

פעם ראשונה, מושך לה בשיער
צועקת, מייללת, תפסיק מיד אמרה

והוא נבהל עוזב, והיא על הרצפה
נפלה ונחבלה, כששיחרר אותה

מחשבת זדון לפתע, עולה לה בראשה
אותי אתה עינית, מדוע כך היה

עכשיו אראה לך, תרגיש את הנקמה
כמו שכולם אומרים, אכן היא מתוקה

מניפה היא את ידה, גבוה מול פניו
סוטרת בעוצמה רבה, הישר אל לחייו

והוא לרגע נאלם, עומד לו ושותק
כואב נכון אבל הרגע, לא על זה חושב

חיוך לפתע על פניו, עולה ומצטייר
איזה ריגוש היא בי נגעה, רוצה אותה יותר...

To be continue…