זאת הפעם הראשונה שהעזתי...

הכרתי נערה...
לא סתם היא אמרה...

נראה לי שזה זה...
אתה מאוד כזה...

איך לומר לך...
פשוט אבל יפה...

חושב שהיא יפה...
חטובה ומרשימה...

יש לה גם סיגנון...
בדיבור ובשימלה...

מתלבשת בלי מחשבה...
אבל תמיד, פשוט יפיפייה...

זה אולי לא הבגדים...
חושב שהיופי בפנים...

כשבי היא מביטה...
נמס ליבי כמו חמאה...

יודע שזה תמים, כי אנחנו בהתחלה...
אבל לו רק ידעה, על זאת המחשבה...

שאותה בתוך תוכי, רוצה
רוצה כל כך, נורא

רוצה את שימלתה לקרוע מעליה
את התחתון למשוך, לתלוש, לגלות מערומייה

להשפיל ולהוריד אותה כאן על ברכייה
שתתחנן שתבקש... שתפרוס בקשותיה...

אנא ממך אדון, עלי חוס ורחם...
על ארבע שפחה, מיד! ולא, לא ארחם...

שתי עינייך מלאך, יכוסו הם במטפחת...
רכה וענוגה. לפתע, פתאום נאנחת...

את שתי ידיה מושיטה... מסכימה ומבקשת
בי אדון תמשול, מתחננת מבקשת...

בך בחרתי, כן
בגוף וגם בנפש...

המשך יבוא...