זאת הפעם הראשונה שהעזתי...

היא הייתה חלום ילדות... חלום תמים, יפה, כזה טהור...
היום הכל נראה כאילו היהלום הזה הפך לגוש עפר ללא ערך...
היום היא נותנת את עצמה עבור כמה שטרות.... רק המחשבה בלתי נסבלת...
כן, אהבתי אותה, אומנם לא מהגן. זה קרה עוד בביה"ס, בכיתה יא'
נשמע נדוש... אבל כמה שהיא היתה מתוקה... ממש פני מלאך

כמה הייתי רוצה להושיט לה יד, לקחת אותה אלי, לחבק אותה בזרועותי...
לומר לה די, בואי אלי ואדאג לכל מחסורך עד סוף ימיי....

אהבתיה...