לפני שנתיים. 23 במרץ 2022 בשעה 6:13
בוקר חדש מתחיל,
הימים הקשים לאט לאט נעלמים לאחורי הראש עד הפעם הבאה.
אבל כמובן שהכל בחיים שלי לא יכול להסתדר,
לא יכול להיות יום אחד בלי בעיות.
והאנשים שהחליטו לכתוב לי,
"למה אתה רק מפרסם דברים דיכאוניים ועצובים"
"רק דיכאון יש אצלך"
"תפרסם דברים שמחים"
"אתה באת רק לטרוף ולצוד"
מי אתם?
מי נתן לכם את האופציה להחליט בשבילי?
מי אתם שהחלטתם לבקר את הכתיבה שלי?
את האני האמיתי שלי?
אז כן.. אני לפעמים בדיכאון, לפעמים במקום אפל. זה הדרך שלי להתמודד. זה החיים שלי.
יום אחד מי שאזכה להיות איתה והיא תהיה איתה תדע, תכיר, תאהב אותי על זה.
בינתיים אין אחת כזו. אז פורק את מה שעל מוחי ומי שמעוניין לקרוא שיקרא. מי שלא? שלא.
