מחשבות ורגעי מנוחה.

היו כמה פגישות נחמדות, 

דיברנו,

צחקנו,

התחברנו, 

בישלתי אוכל טעים, 

אכלנו,

התנשקנו, 

שכבנו.

ושם... היא ציפתה ליותר... 

ציפתה ליותר זמן... 

ציפתה שאוכל שוב ושוב ושוב.. 

ובשלב כלשהו.. לא יכולתי עוד... 

ופיציתי על זה והיא אמרה שיהיה בסדר... 

היא אמרה שנדבר... 

אבל לא, 

ההרגשה הייתה שזה לא ימשיך.. אבל אני? אני אופטימי... 

ומהר מאוד לא דיברנו למרות שניסיתי... מהר מאוד

אין קול ואין עונה.. 

ועכשיו אחרי זמן מה... היא חזרה לאקס.. 

זה אני שלא בסדר? 

אני לא עמדתי בציפיות? 

אני אכזבתי? 

אני תמיד רוצה שיהיה טוב וכיף ונהדר.. 

וכשאני לא מצליח זה שובר... 

אני לא אוהב לאזכב.. 

גם כשהמוח אומר לי שהציפיות מוגזמות, 

גם כשחברים אומרים שעשיתי הכל בסדר ואני לא הבעיה.. 

אני מרגיש שאני טעיתי...