דום ארוס, שולט באהבה - הרמוניה הרמונית

יש לא מעט שלא מצליחים להתחבר להשפלות שחושבים שזאת דרך של השולט להקטין או להנמיך את הנשלטת אבל בדיוק ההפך הוא הנכון. רק מי שבאמת חזקה יכולה לרדת למטה ולהרגיש את עוצמת הסגידה ואת השייכות.

במילים של "ספקית החורים":
"אם היו מבקשים ממני לחשוב על נישוק כפות רגליים בעבר סביר שהייתי מגלגלת עינים או נותנת מבט של סלידה, אך הגילגול הזה שונה, משהו קרה נפשי חייכה, הוא קילף עוד קליפה, אפילו שלא ידע על קיומה העומק של הדום בתוכי מעניק לי את היכולת לראות מחוץ לסיטואציה, להביט בצורה עמוקה על הדברים, להבין כי כשאת מניחה שזה מקום נמוך ההפך הוא הנכון זה המקום הגבוה ביותר, לפתע נישוק כפות רגליו מעניק לי כוח, גורם לי לחייך, מותיר עיקצוץ בגבי התחתון בציפייה לרגע המיוחל שבו אוכל להראות לדום שאני מרגישה שייכת, סגידה זה אחד הדברים שלא האמנתי שאעשה בחיי וזה מעביר בי צמרמורת כזו נעימה משחררת, מכניס אותי למקום לא מוכר כזה שגורם לי לרצות להישאב עוד ועוד, להעניק ממה שאני מקבלת, השקט הזה כשאני לרגליו של הדום, זה השקט עליו אני מייחלת כבר שנים, הרגע המזוקק הזה שבו אני למטה אבל בעצם הכי גבוה שאפשר, לרגלייך דום"

דיסקלימר: אם אתם מחובבי הג'חנון ולא רוצים שהמצב ישתנה צאו מהפוסט עכשיו (לא לפני שאתם עושים לייק - זונת צומי היא עדיין זונה) 

היא קיבלה משימה להצדיק את המוניטין שבכינוי שלה ולחשוב על סטיה חדשה (כזאת שלא קיימת ב DSM) לממשה ולצלמה. בואו נגיד שהיא לא אכזבה ואת כל התמימות (שלא הייתה לי) היא לקחה אבל סטייה חדשה היא המציאה וגם המוח הגאוניסטי שלה מצא לזה שם - ג׳חנוניזם . 

במילים של שפחת הסטיות:
"משחר נעוריה סטיות היו נר לרגליה. כל דבר סוטה באשר הוא הדליק אותה ולא נתן מרגוע לנפשה הסוטה. בעודה תרה אחר הסטיה הבאה, הבליחה במוחה סטיה שעדיין לא מימשה - ג׳חנוניזם. 

מהרגע שהסטיה הזו נכנסה לראשה, היא לא הרפתה ממנה ולא הפסיקה להרטיב את מנושה. בעודה מסתובבת כמו נמר בכלוב השפחה של הדום בקושי התאפקה עד שהגיעה השבת, כי לתזמון יש חשיבות. היא בחרה בג׳חנון הזקור שבחבורה ומיהרה לאמבטיה לממש את סטייתה. 

השפחה התפללה לאלוהי הסטיות, נשכבה על גבה וקיפלה את רגליה בפיסוק. היא התחילה לערבב את הג׳חנון לתוך רסק העגבניות הטבעי שלה והג׳חנון, כמו כל תימני גזעי לא אכזב. בעודה מערבבת את הג׳חנון, חתיכה קטנה נפלה לה. השפחה לא איבדה את עשתונותיה וחיש מהר מצאה פתרון לבעיה ובנונשלנטיות בלעה את הג׳חנונון. 

בכל אותו הזמן היא רק חשבה איך הסרטון שתשלח לדום ישחית את מעט התמימות שעוד נותרה בו (לא באמת) ותכלה כל שריד חיבה לפחמימות (שמעולם לא היה לו). היא המשיכה לערבב את הג׳חנון שהפך להיות הרבה יותר נוזלי, מה שהקל על מלאכת ההחדרה עד שהר הבית היה בידינו.

היה חשוב לה לתעד את המלטת הג׳חנון בסרטון. אחרי כמה תמונות וסרטון תומך, היא התחילה (לנסות) להוציא אותו. כשהיא ראתה שזה לא עובד, חיש מהר הבינה ש-Houston we have a problem. בשלב הזה השפחה כבר ראתה את עצמה בחדר מיון עם בעלה וג׳חנון תקוע עמוק בין השחלות שלה. אין ספק כי אפילו הטיעונים ששוטרי הקורונה שומעים מאזרחי ישראל יהיו יותר משכנעים מתירוצי השפחה (איך אפשר להסביר ג'חנון בכוס?). 

לאחר שעה קלה, בה השפחה לא הפסיקה להתחנן לאלוהי הג׳חנונים, הגיעה הגאולה והג׳חנון מצא את עצמו אחר כבוד בחוץ בריא ושלם, אם כי מצולק לאחר שנולד בלידת עכוז.

בסופו של דבר, הג׳חנון מצא את דרכו לקיבתה של השפחה כי לא מפקירים פצועים בשטח. 
מזל שהדום לא אוכל פחמימות כי ברור שאחרי הסרטון הזה, ג׳חנון הוא לא היה אוכל. "

להלן הסרטון המלטת הג'חנון:

אם יש משהו שאני אוהב זה לאתגר את הנשלטות שלי. לכל אחת יש את הנקודות שמאתגרות אותה ומה שהכי מדליק אותי זה למצוא את אותן נקודות וללחוץ עליהן. פומביות תמיד הדליקה אותי, ופומביות פנים רבות לה. אני זוכר איך נעמד לי הזין (הפיזי והמנטלי) שעלה לי הרעיון לתת לשפחה הסטיות את המשימה הפומבית הראשונה שלה. מיד הבנתי שזה מתלבש עליה בול בפוני (או בקצה הדגדגן).

במילים של שפחת הסטיות:

"היא הספיקה את האוטובוס בשניה האחרונה. סימן מהיקום שהדום צריך לקבל את מה שרצה מהשפחה שלו. היא התמקמה במרכז האוטובוס והתחילה להתרגש. לפי הוראת הדום, היא הסריטה את המושבים לפניה, שם רואים את הנהג ונוסעת אחת משוחחים, וצילמה מאחוריה כך שרואים בסוף האוטובוס שני נוסעים נוספים. היא הראתה לדום את ידה נשלחת מתחת לבגדים. כל הזמן הזה חשבה על הדום, פינטזה על הדום צופה בה והתחרמנה עוד ועוד. ברגע שאצבעה הגיעה לדגדגן הנפוח, היא עצמה עיניים והתמכרה לעונג. היא לא גמרה כבר כמה ימים והרגישה שהיא חייבת לגמור, במיוחד אחרי שהדום הנדיב שלה אישר לה לגמור פעמיים. היא השתדלה להסתכל במצלמה כל הזמן, כדי שהדום יראה את המבט הסוטה שלה. הדליק אותה שיש עדיין אור בחוץ, שיש אנשים סביבה. היא פינטזה על הדום מאונן עליה ככה, שהזין היפהפה שלו עומד בזכותה. הנשימות שלה נעשו מהירות והמסכה נצמדה לפה שלה בקצב אחיד. האוטובוס נעצר כדי להעלות נוסעים והריגוש של השפחה הסוטה הרקיע שחקים. היא שמעה רגליים עולות במדרגות וגמרה כל כך חזק שכל גופה התעוות ונרעד. זו הייתה אורגזמה פומבית הראשונה של שפחת הסטיות של הדום." 

אחרית דבר:

ראיתי בחיים שלי לא מעט פורנו מקצועי , חובבני , שאני צילמתי ושצילמו עבורי. מעולם לא הייתי מגורה כ"כ מסרטון פורנו ללא עירום ולא רק שזה לא עירום אלה שמדובר ב3:30 דקות שברובן רואים פנים (מהממות) עם מסכה. 

נ.ב. רעשי הרקע של האוטובוס והשיחה ברקע של גבר ואישה אתיופים ממש הוסיפה לקינקיות של הסיטואציה. 

נ.ב.2. צילום תקריב פנים עם מסכה כך שבעיקר רואים את העינים כשהיא גומרת עשה לי קצרים במוח, במיוחד ההתמודדות שלה להחזיק את עצמה שלא יבחינו. 

נ.ב.3. זה מטורף שזה נורמלי להסתובב עם מסכות (מי היה מאמין שכך יהיה לפני שנה). מה שיותר מטורף שהמסכה ממש לקחה חלק חשוב בעלילה כי בלעדיה היה הרבה יותר קשה לה להסתיר. 

כתבתי כבר לא אחת שאחד הדברים שהכי מדליקים אותי זה קינאה. מי שמכיר אותי יודע גם שאני משחק הוגן. אני נהנה בטירוף שהנשלטות שלי נטרפות מקינאה אך מצד שני אני נהנה גם לקנא. הנשלטות שלי יודעות שכל עוד זה לפי הכללים הן יכולות ואף נדרשות לגרום לי לקנא. 

במילים של "שפחת הסטיות":

"השפחה של הדום התקדמה לכיוון האוטו במגרש החניה.  צחוקם של שני גברים צעירים נשמע מהאפילה וחשש קל התגנב לליבה. השפחה מיהרה. החשש התחיל להפוך לריגוש כשהשפחה נזכרה בסטיה המשותפת של הדום ושלה.

השפחה של הדום דמיינה את עצמה צועדת לעברם, ניגשת אליהם ובחיוך טיזרי שואלת אם יש להם זין גדול. מלקקת את השפתיים ומציעה להם מציצה כפולה בתמורה לגמירה מאסיבית על הפנים וצילום האקט הטלפון הנייד שלה. החשש הקל נעלם כלא היה והחרמנות השתלטה על כל סנטימטר בגופה. 

בגלל שהיא יודעת איזו סוטה היא, מיד נעלה את דלת הרכב וחגרה את חגורת הבטיחות כי אין לדעת מה שפחה סוטה שכמותה מסוגלת לעשות במצב שכזה. היא התניעה ושמה גז כל עוד חרמנותה בה ולא הפסיקה לחשוב על איך הדום היה מגיב אם הייתה שולחת לו את הסרטון הזה. אולי יום אחד תבדוק את הנושא לעומק... "

מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יודע כמה משחקי קינאה מטריפים אותי. הנשלטות שלי יודעות אין לי עניין להיות כך סתם עם אחרות אלה אם הן מודעות לזה ומקנאות. עוצמת הריגוש כעוצמת רמת הקינאה שלהן. ואין דבר שיותר מטריף מהדרך הכל כך מיוחדת של ספקית החורים לתאר את תחושות הקינאה שלה:

"זה מרגיש כאילו יש חבל דמיוני שקשור ללב, לרום הבטן, אמצע הבטן, עד כפות הרגליים ובכל פעם מחדש שזה קורה כשהדום מרוקן את הביצים שלו במקום אחר, החבל הזה מתהדק, פעם נמשך לאחור, פעם קדימה, מחטים קטנים מחוברים אליו, כמו קורעים קרום דמיוני, שמציף אותי, תחושה לא מוכרת מעקצצת, אני הכלי ריקון של הדום משננת לא אף אחת אחרת, עכשיו רק להאמין בזה. ככה זה מרגיש דום"

אחת החוויות הכי אינטימיות ומנטליות שיכולות להיות זו החוויה שחווינו היום. זה פשוט לא יאומן איך אפשר לקחת אורגזמה ולשדרג אותה לרמה אלוהית עם מילה אחת קטנה עם משמעות ככ גדולה.

במילים של "ספקית החורים":
"הרבה זמן שלא דמעתי תוך כדי אורגזמה, דמעתי אחריי דמעתי לפניי לא תוך כדי, היום זה קרה, הדום איפשר לי, נתן לי מתנה, לומר את שמו, האמיתי, זה שאסור לומר, זה שנמצא רחוק מהעולם שיצרנו לנו, היום הרגשתי עיקצוץ במוח שירד ישירות ללב כאילו יש עורק דמיוני שמחבר והוא כולו של הדום, שם זורם דם אחר, העומק שקיים שם לא ניתן להסברה כמו גם הדמעות שזלגו עונג והתרגשות, מנטליות במיטבה, דום מיוחד, כזה שלאט לאט חודר את העור, אני מרוגשת ממש, הפשטות שבזה שמעיפות את המוח כה גבוה, היחודיות של הדום לדעת לומר את הדברים הנכונים תמיד בזמן שלהם זו מתנה, מתנה עבורי. עבורך דום."

כתבתי על זה לא אחת שאחד הדברים שהכי מדליקים אותי זה שהן מביאות אחרות. במרוצת השנים הבנתי שמה שמדליק אותי זה לא עצם הסשן עצמו עם המצטרפת כמו כל ההתעסקות סביב זה. משלב האיתור, דרך בדיקת ההתאמה ועד שלב הביצוע. כל ההתעסקות בזה מטריפה לי את כל החושים. בגילגול הזה, היא ממש נכנסה למקום של להיות ספקית החורים שלי. כמובן שזה הכי מנטלי שיכול להיות. זה מרגיש כמו לקחת מטוש של בדיקת קורונה ולחפור איתו הכי עמוק שאפשר בתוך הנשמה.

במילים שלה:
"להתעורר בבוקר עם מחשבה אחת, זה מרגיש כאילו מישהו שאב את קופסאת המחשבות שלי והשאיר רק אחת "ספקית החורים של הדום" אני משננת לי, השיחה עם הדום אמש העבירה בי זרמים, מצד אחד כמו זרם חשמלי כזה שאת מקבלת כי לא שמת לב שיש חשמל חשוף, את נוגעת אך לא יודעת מה תהיה התוצאה, זו נקראת הקנאה שלי, המחשבה שאביט בהם עם כל אהבתי לנשים, עם כל הרצון שלי לראות את הדום מרחיב אותה, הזרם החשמלי קיים.
מצד שני מלוא הריצוי של הדום, מיום ליום מרגישה שזו מהות עבורי, הדום מחייך אני מחייכת, לקנא, לכאוב, להעניק, הדברים האלו עצומים ומתעלים על תחושת הקנאה הרכושנית החדשה שהתגנבה אל תוכי כשזה קשור בדום, הרצון שהדום יהיה בעונג, המקום המופלא שנקרא סיפוקו של הדום רק המחשבה על זה מחרמנת אותי, ליצור אינטראקציה לבחור אותן עבור הדום, כמה שזה עמוק, להרחיב חור עבורו, אין גבול למחשבה שלי הרי לסטיות אפילו הגבול בשמיים לא מספיק, אני מעמיקה אל תוך המחשבה הבודדת שנותרה בראשי, יודעת שאני פשוט מחייכת כשאני חושבת על הדום גאה בחור שהבאתי לו, העוצמה בלחוות אישה ולחלוק אותה עם הדום מעבירה בי צמרמורת בשונה מהזרם החשמלי היא מלטפת ונוגעת, עמוקה ומרצה, כל זה עבור הדום ואני מרגישה שכשהוא נוגע בה ואני בצד מביטה אני נוגעת בשמיים.

עבורך דום"