לפני שנה. 16 בדצמבר 2022 בשעה 20:33
דלתות הגיהנום, פנים רבות להן.
הן נפתחו בהפתעה. במילים. אתה במקומך, אני במקומי ומילים שמצאו כל אחת את מקומה.
החבל (הנעים, יש לומר) נכרך ודלת גיהנום אחרת נפתחה. כאב ושיאי עונג שלא נגמרים, שאין לי שום שליטה עליהם אלא רק לך שמגיעים גם כשנדמה שאי אפשר עוד ושקיעה איטית לספייס וכניסה דרך דלת גיהנום נוספת ורטובה. ידעתי מה יגיע וידעתי גם שארים את עיניי ואביט בך. השקת אותי והצפת אותי בחמימות שלך והרעדת לא רק את גופי במים קרים.
האני נשארה מאחור. האני שלך היתה שם כולה. גם ברגיעה והחיבוק שאחרי.
אחרי...
גיהנום, דלתות רבות ומדהימות לו.
חלקן נסגרות מיד אחרי, חלקן אחרי זמן. ולפעמים תשאר דלת אחת קצת פתוחה וכמו כל דבר בי שנמצא בידך מחכה לך שתסגור אותה כמו שרק אתה יודע.