לפני 5 שנים. 9 בדצמבר 2018 בשעה 0:00
אני מתגעגעת להרגשה הזו.
להיות נסיכה של מישהי.
שהיא תאהב עד קצה הרגש.
שאהיה שם בשבילה לאן שרק תיקח.
אחרי זה אני חושבת על זה שהשיר הזה בכל עודד פרידה שעברתי ותמיד יציף אותו.
פרידה קשה שלא רציתי,
שהייתי חייבת, בשבילי.
עולה בי גאווה על איך שהייתי הכי בוגרת שיש בפרידה הזו.
ומחשבה קטנה שאולי יצאתי פראירת,
אולי הייתי רוצה לחזור אחורה ולצעוק את העצבים שלי על החוסרים בקשר.
הייתי נסיכה אך לא קיבלתי את כל היחס המתאים.
ועכשיו אין לי סיפורי אגדות,
עכשיו תופרים רסיסי חלומות לחליפה יפה.
