לפני 8 שנים. 21 בינואר 2016 בשעה 13:48
חושבת שהצלחתי ל א ל ף את גופי לספוג כאב ולמתוח גבולות, או שמא... הוא אילף אותי (יש מצב)
ובתוך השלמות הזו (: ,
יש רק איבר אחד, קטן, מיומן,רגיש, בועט ומתחצף שנצמד לאמת רק שלו, לא משנה כמה אשחד.
ובכל פעם הוא מ ע ל ף אותי מחדש, מתווכח איתי, נופל וקם איתי, מחזק אותי ובוכה איתי
בלעדיו חיי אינם חיים... נו, תרתי משמע,
לקצוות הטוב והרע
לב שלי, תודה לך שאתה כזה סורר ואמיתי
תמשיך להתעקש, בסוף נגיע
