לפני 8 שנים. 6 במרץ 2016 בשעה 23:48
היום עשיתי את הלא יאומן ונצמדתי לקול ההגיון
הדבר המופלא הזה "בין האוזניים" שלי, דהיינו המוח העליון, גבר, בקושי רב יש לומר,
על הדבר המופלא הזה "בין הרגליים" שלי, דהיינו מוח תחתון.
למרות שכל כך רציתי, אפילו הרטבתי, כמעט נשברתי... ידעתי שבזכותו אעוף רחוק... אגיע לשיאים חדשים, בטווח הקצר,
כמו שידעתי שבגללי ההתרסקות תגיע..שוב. התרסקתי מספיק כי עיגלתי. לא בא לי. רוצה תפור עלי.
בחרתי לא להתפשר. ולא להסתפק ב"תנאים" שהוצעו לי.(מטורררררפת!! אני שומעת צרחות מלמטה)
אז צל"ש לי ובכל זאת,
לא מצליחה לשמוח כרגע עם המוח העליון שלי, והתחתון רוצה להרוג אותי
ימים יגידו...
שיבוא כבר...העונג הבא