לפני 16 שנים. 5 במרץ 2008 בשעה 17:54
אז נכון שפגשתי אותה פעם אחת בלבד וזאת לאחר יותר מעשרים שנה
שלא היה לי מושג על אופן קיומה בנכר וגם לא עניין כלשהו לדעת, ונכון,
שבאותה פגישה זאת שלפני שלוש שנים לא הבנתי מה בדיוק אבדתי אצלה
שבכלל טרחתי לארגן איתה מפגש, ונכון שהיא נראתה לאכזבתי הצפויה
בדיוק כמו שנראים לעיתים עשרים שנה אחרי (דודתית ולאתית גרורת רגליים)
ונכון שאין להשוות זאת ליופיה וכוסיותה הנערית, ונכון שרק בדיעבד עם השנים
השכלתי לקלוט שהיא היתה למעשה אהבתי הראשונה, ונכון שהיום גם עם
אקדח לרקה לא אוכל לגלות רצון כלשהו או געגוע אינטימי כלפיה,
אבל -
לאחר הרוח החמה והריחנית הזאת של מרץ אפריל שהקישה על כתפי היום
כמו ידידה ותיקה מול התאורה המדויקת הזאת בשמים של רדת ערב,
יכולתי לחוש אותה בדיוק כמו לפני עשרים ושתיים שנה ואת נעוריי מלאי הכמיהה
לאהבה ולשנוי סדרי עולם.
