לפני 18 שנים. 6 במאי 2006 בשעה 22:45
אחד השירים הראשונים של גידי גוב למילים בהירות ומזוקקות
של יהודה עמיחי וללחן מבריק של יהודית רביץ:
"בבוקר אני עומד ליד מיטתך
צילי נופל על פנייך
ומעמיק את שנתך
ועושה לך תוספת לילה.
כאצבעות מעשן
נפשך כהתה
מכורה לאהבה.
אני אוהב אותך
בכל מאודי
ובכל אודי."
זאת תמונת הבוקר האידאלית עבורי. תמונה שיש בה ריח,
פנים, חמלה, נתינה, פשטות ונקיון. מאוהב בשיר הזה
וביחידות הסגולה שאני מוכן לשיר אותו עליהן. [b][i]
