לא לציפור

בתחום השרות של כל מוסד עסקי ישנו דבר שנקרא "רגע אמת". רגע האמת
הוא אותה יחידת זמן שבה נבחן המקום על מצוינותו בשרות. אותו עסק, למשל,
יכול להשקיע הרבה מאד בשרות כמו במחירים נוחים ללקוח, מבצעים, נותני
שרות חביבים ומסבירי פנים. רגעי האמת יכולים להיות למשל העדר חניה נוחה
עבור הלקוח או אפילו זמן ארוך יחסית שלא נוצר קשר עין איתו בשל עומס עבודה
באותו רגע, נייר טואלט שלא הוחלף בזמן, סידור פרחים במסדרון שקצת נבול
ואף אחד לא שם לב עדיין. סוג של "חורים" בשרות שלא בא מכוונה רעה או זלזול
בלקוח אלא מחוסר התבוננות רחבה יותר ולפעמים עסק יכול לאבד לקוחות טובים
ולו רק בגלל דברים שלכאורה זניחים אבל עדיין משפיעים על התחושה הכללית
של הלקוח.

אותם רגעי אמת קיימים גם בין חברים. רגעים בהם אתה יודע שאותם חברים
אוהבים אותך ורוצים בטובתך אבל נופלים בדברים הקטנים שלא בכוונה או במודע.
לפעמים זה בא לידי בטוי בחוסר היכולת להכיל דבר כלשהו ולהתעמת איתו ונאלמים
ונעלמים ממך.

ביומיים האחרונים היה רגע אמת כזה שחלק מחברי נפל בו וחלק אחר התגלה כמפתיע
לטובה ולא לפי הציפיות הרגילות ממנו. רוצה לומר שאני לא שופט את זה. הוירטואליה
קורסת לפעמים לעולם האמיתי ומתעתעת. יש חברויות אמיתיות ויש וירטואליות. אני יודע
שכל אחד ואחת מכם עושה את הכי טוב שהוא מבין ויודע עבור עצמו באותו רגע נתון.