סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא לציפור

לפני 18 שנים. 17 במאי 2006 בשעה 20:51

ישנו סוג מסוים של אנשים, שכאשר הם מתהלכים בין בני אנוש אחרים נחשף
המרחב שמקיף אותם. מעין שדה טריטוריאלי השייך רק להם. נדמה כאילו שובל
גלימתם הדמיוני מרחף מעליך. זאת אותה הילה שקיימת רק אצל יוצרים רציניים
ומאתגרים באמת.
טריטוריה מהסוג הזה יש לנתן זך שבו נתקלתי במקרה היום. התקלות שהזכירה
לי עד כמה חיים שאינם חיי יצירה עלולים לדכא נפש כל בשר.

venus in our blood​(שולטת) - להיוולד אל יצירה כדי לחיות וליצור..
תמיד.

יש פשוט כאלו שנועדו ונולדו לכך, צורך חזק וחיוני יותר מכל צורך.
לפני 18 שנים
*אנושקה* - יקירי, אני מקווה שתשכיל ותצליח לעשות משהו עם ההארה הזו. היצירה נמצאת והיא נפלאה, אבל היא זקוקה למקום שבו יראו אותה ויתנו לה את המרחב הראוי להתפתח.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י