אז נכון שאני לא באמת מכור לyoutube ואני יכול להפסיק מתי שאני רק רוצה
ולדעתי מספיקה רק המחשבה והשכנוע העצמי שיש לי חיים כדי שגם יהיו לי
כאלה על אמת אבל יש להבין שזאת איננה התמכרות.
אני כאן בשליחות האומה ובשם הפצת ניחוחות תרבותיים ורגשיים אל הבריות.
"אני לא עושה את זה בשבילי".
"אני כבר יודעת את החומר".
"אני את הבגרות שלי כבר עשיתי".
אני בהכחשה? מה פתאם !!!
או קיי. ("וציוץ שאני לא אשמע").
אני מעלה כאן קלאסיקה ישראלית רצינית: "התרנגולים".
כל הבצועים,בימוי הקולות, הכוריאוגרפיה...כל אלה נראו אז כמו סוג
של אוונגרד מבחינת ההעמדה ובעיני עד היום. על כל אלה אחראית
נעמי פולני האגדית שלפני כמה שנים מצאתי את עצמי מתקשר אליה
לביתה אי שם בכנרת ורק כי שמעתי שהיא מתעתדת לביים את התרנגולים
בהפקה מחודשת. אתם צריכים להבין שבקנה מידה ישראלי זה ארוע של ממש.
נבחנתי אצלה ולשמחתי הרבה לא התקבלתי. אני אומר "לשמחתי" הן
משום שהעבודה איתה היתה קשה וארוכה וההפקה לא היתה הצלחה
גדולה והן כי כל אשר חפצה נפשי למעשה היה להיות בתרנגולים אבל
המקוריים. עם שייקה, גברי, פולי, (שם התחיל "הגשש החיוור"), ליאור ייני,
חנן גולדבלט, עליזה רוזן...
אז מה אם לא נולדתי אז? מוכרחים קטנוניות?
שלושה שירים שלהם מתוכנית שצולמה לטלויזיה הבלגית או ההולנדית
כנראה. אין שום תעוד מצולם אחר.
(בקטע הראשון -"אוהבי הטבע" - הסאונד נעלם לכמה שניות. שווה להמתין
לסולו של פולי):
&mode=related&search=
&mode=related&search=
