אם אני עוד הפעם אשמע את המשפט הסתום והקלישאתי הזה של:
"טוב לא מזיק קצת מסורת..." אני מבטיח להצביע ביבי בבחירות הבאות
ולהעניש את כולכם. כשאני כבר שואל כ"מתעניין" למה הכוונה במשפט הנ"ל
אני נתקל בדרך כלל בעיני עגל קלאסיות ופה המשמיע רק "נו...אתה יודע..."
הדומה באינטונציה שלו לגעית פרה גאה.
החגים היהודיים יחודיים באופיים המקרצץ שאומר: "חברה, לא באנו פה לבלות".
הרבה "אסור" יש בהם. צום יום כיפור, תענית אסתר, אניטה תעני, אסור לאכול חמץ,
אסור להשתמש בנרות הללו אלא לראותם בלבד (עינוי סיני עד לנר השמיני), אכילת
מצות ו"מתוקים" סטייל טמבור (כשברקע המהדרין תמיד מוסיפים: "אני דווקא מאד
אוהב את זה"). אסור לבוא בידיים ריקות, ערב יום כיפור שבמקום להתתחיל ב-16:00
אחה"צ כיאה ליום כיפור מתחיל כבר ב-10:00 בבוקר עת נסגרות המכולות והקידמה
לשם כניסה מאורגנת לתחילת המצור.
נדמה שהמושג "להיות פולני" הוא שווה ערך ובעל אותה משמעות של "להיות יהודי"
איך לכל הרוחות לא יתקיים הומור יהודי וקורבני עם כאלה חגים?
פלא שאני מאוהב בקריסמס ששם כל שנה ישנה תחושה שאתה נכנס ל"צ'ארלי
בממלכת השוקולד" שזהו חג של "מותר"?
אין לי בעיה עם יהדות כפולקלור אבל יש לי בעיה עם עדריות באשר היא.
(האמפרי, תרגיע).
לפני 17 שנים. 1 באפריל 2007 בשעה 19:03
