countersexuals

"תנקה אותי", היא אמרה בקולה המנומנם, לאחר שנעורה משנתה וחושיה אותתו לה על נוכחות נוספת שנמצאה כבר בחדר. במחווה ברבורית היא הושיטה את זרועה אל מעל לראשה, שנח לו ברכות על הכר, והציגה בפני את בית-שחיה.

אמירה מעורפלת זו, שבנסיבות אחרות הייתה עלולה לגרור בקשה לפירוש נוסף, כבר לא עוררה בי כל תמיהה. קרבתי לאיטי – על בירכיי – אל מרגלות מיטתה, והושטתי החוצה לשון חקרנית. מגע ראשון של לחלוחית בעור הרגיש, עורר בה כתמיד צמרמורת נעימה, שכגל מתון זרמה על פני חלקת גופה. ולאחר שהגאות עברה חלפה לה, תחבתי את אפי עמוק עמוק אל תוך שריר החרטום שבזרועה – המעוצב קלות אך עדין נשי ונעים למגע – שכן רק כך יכולתי להגיע במלוא אורכה של לשוני אל האזור הנדרש. ריח קליל של עור מתעורר מילא אותי – אותו שמץ חמצמצות מוסקית שכפי שהיא דוחה קלות, כך היא גם ממכרת.

לשוני החלה בעבודתה אשר הייתה לה כשגרה שניה; בתנועות ארוכות וקצובות. "זאת ריצה למרחקים ארוכים, לא ספרינט למאה מטרים", כך הייתה מלמדת אותי, כאשר עוד נזקקתי להכשרה. ואני מצידי, ידעתי שיהיה עלי להתמיד בכך ככל שתחפוץ, על כן – ולמרות שתדיר כמעט ונתפתתי לכך – שלטתי בעצמי, ולא התנפלתי על היעד. ארוכות וקצובות. ארוכות, ארוכות וקצובות.

משהרגישה נקיה מספיק, התהפכה על בטנה, וחשפה לעומתי את בית-שחיה השני. בתנוחה זו היה לה קל יותר להישיר מבט אל מראת הקיר שממול. וכך, הסיטואציה כולה נצטיירה לעיניה כאילו מבחוץ. ואני, בזוית עיני הבחנתי בחיוך הדק שמתפשט על שפתיה, וגם בליבי נעורה השמחה, ובשקדנות לבלי די התמדתי עוד במלאכתי.