הרגע הזה

אפורי​(מתחלף) - אני לא כלכלן, אבל - על הגז אפשר לטעון שאם לא ייתנו הטבות לחברות חיפושי הגז, אף אחד לא ייצא לחפש גז כי זה לא משתלם. לכן הממשלה מתערבת כדי למנוע את כשל השוק ומצמצמת את התחרות (כמובן שבמקרה שלנו, ההטבות שחברות הגז מקבלות חסרות פרופורציות לחלוטין לסיכון שנטלו על עצמן בצאתן לחיפושים, אבל זה כבר לא לעבודה, אלא להפגנות במוצ"ש).

surrender​(לא בעסק) - שכנעת אותי אפורי... תודה רבה }{

Breaker - עברו לא מעט שנים מהתואר, ובהחלט קשה להסביר כלכלה פנים מול פנים אז בטח שבתגובה בבלוג אבל בצורה פשטנית ועל רגל אחת:
בשוק תחרותי רגיל, תציירי לך גרף בצורה של איקס. ציר הx יהיה מחיר וציר הy כמות. הקו עולה יתאר את היצרנים. ככל שהמחיר גבוה יותר כך ירצו ליצר יותר. הקו היורד הוא הצרכנים. ככל שהמחיר גבוה יותר כך ירצו לקנות פחות. נק׳ המפגש זו הנק׳ שהשוק יהיה בו במחיר וכמות. כי מי שימכור ביקר יותר, לא יקנו אצלו אלא אצל המתחרים.
במונופול לעומת זאת, יש רק קו ביקוש. המונופול מחליט על כמות וכך נקבע המחיר. ( או על מחיר וכך נקבעת הכמות). וזה תמיד יהיה מחיר גבוה יותר מאשר בשוק תחרותי.
עכשיו מה המוטיבציה של הממשלה לתמוך במונופול הגז למשל? הסיכון והעלויות הגבוהות לא כדאיות אם הרווחיות נמוכה (כמו במקרה תחרותי) וזה גורם לחוסר כדאיות וזניחת הפרוייקט. ואז כולם מפסידים.
מקווה שהיה ברור. בהצלחה.

surrender​(לא בעסק) - תודה רבה ... בהחלט עזר ;)

4X4​(אחר) - צודק.+ את יכולה לקרוא בגוגל קצת על מבו לכלכלה (אם אין לך את הספר)

surrender​(לא בעסק) - חשבתי על זה בעצמי אבל זה כל כך משעמם שאני נרדמת תוך כדי קריאה ... ;)

שולט בך יפה​(שולט) - כשל שוק מחייב הגדרה מבחינתך. כי הוא לא רק מושג בכלכלה (מושג רחב ביותר) אלא יש לו גם ביטוי חברתי (רווחה חברתית). בגדול כשל שוק הוא מצב בו נדרשת התערבות חיצונית כדי לשמור על כוחות השוק. בשוק תיאורטי יש כוחות מאוזנים, שנקראים שיווי משקל-אני מוכן לקנות במחיר שהמוכר מבקש. במציאות יש שיקולים נוספים. למשל - המדינה מוכנה להפנות כספים לטובת בעל הון במקום לרווחת האזרחים מתוך שיקול כי בעל הון יעסיק עובדים, יפתח איזור מסויים, ימשוך משקיעים נוספים לאיזור וכו' וכך תוכל המדינה לחסוך בדמי אבטלה למשל, בהשקעות בתשתיות למשל,בניוד אוכלוסיה וכו'. ההנחה היא כי השקעות המדינה תהיינה נמוכות מחובתה לתמוך באזרחים. למשל במונופול הגז, הרי הגז הוא בבעלות המדינה ולכן היא נדרשת ככל בעל עסק אחר, לקחת חלק מהסיכון הכרוך בגילוי המשאב. לכן התערבותה חשובה בתכנון הסיכון כך שיהיה ברור לכל מי שלוקח חלק בעניין מה הסיכון השייך לו. זה יכול לבוא בצורה של מענקים או בצורה של חישובי מס. במקרה הפרטי של זליכה הוא לא מתכוון לכשל השוק שמתואר בתיאוריה הכלכלית אלא לכשלון של הממשלה לבנות מתווה נכון. למה? כי הרי מטרת ההתערבות הממשלתית היא לצמצם את הפגיעה ברווחת האזרחים ולכן אפשר להצדיק את התערבותה ולדעתו המתווה פועל ההיפך-כן פוגע באזרחים. זה נכון כמובן גם לגבי כל מה שאמר זליכה לגבי החברות הענקיות במשק שהן או מונופול או כל כך גדולות שיש להן את הכח להשפיע על השוק- או בצורה של כפיית מחיר (כי אין תחרות) או בצורה של סידור המדפים וכדומה. בתמצית - כשל שוק בא במקום של הכרח להתערב ולא כל כשל שוק הוא כשלון השוק. וזה רק על קצה קצהו של המזלג.

surrender​(לא בעסק) - תודה רבה יקירי .. אמנם קצה קצהו של המזלג אבל לעבודה בכלכלת רווחה זה בהחלט עונה על השאלה ... תודה }{

Citizen​(שולט) - על רצון טוב מקבלים ניקוד ?
רק רצון בלי עזרה . . .
☺

surrender​(לא בעסק) - לירוני חיים שלי ... חשבתי שהתימנים הם המבינים הכי גדולים בכלכלה ....
אבל קבל ח'ח על הרצון הטוב ...

valet​(מתחלף) - נמשיך קצת את ההסברים,
מונופול מעדיף למכור במחיר שבו הרווח שלו הוא הגבוה ביותר(ללא התחשבות בצרכן), כלומר במספרים :
נניח מוצר שעלותו ליצרן היא 10 שקלים.
אם הוא יכול למכור במחיר 100 ש"ח ויש קונה 1 אז הוא מכניס 100 ש"ח ומרוויח מתוכן 90(10 עלות ייצור).
אם הוא קובע מחיר של 20 ש"ח ויש לו 8 קונים אז הוא מכניס 160 ש"ח ומרוויח מתוכם 80(עוד 80 עלות ייצור)
המונופול יעדיף את האפשרות הראשונה בו הוא מוכר רק מוצר אחד ומרוויח יותר כסף.
עכשיו נניח שהמוצר שהמונופול מוכר הוא מוצר חיוני כמו למשל שקי אורז, אז נוצר בשוק מצב בו ניתן לייצר עוד שקי אורז, אבל המונופול יעדיף לייצר רק שק אורז אחד וימכור אותו במחיר 100 שקלים, למרות שהוא יכול למכור 8 שקי אורז(מה שמעלה את רווחת הצרכן או פחות אנשים רעבים) ולהרוויח קצת פחות.
זה בגדול הכשל העיקרי במונופול, שהצרכן צריך לשלם על מוצר מחיר לא הוגן.
עכשיו לצד השני, נתחיל מחברת חשמל, נגיד ונפרק את המונופול הזה, את מתארת לעצמך מצב שיהיו המון עמודי חשמל בשכונה שלך של חברות שונות? זה לא הגיוני ולא כלכלי גם עבור אף אחד, ואם יפרקו את החברה לכמה חברות, כמו למשל חברה שמספקת חשמל לתושבי הצפון בלבד, אז היא עדין החברה הזו תהיה מונופול בשטח הזה.
גם בגז אנו רואים מצב דומה, הרי אי אפשר לחלק מאגר אחד לחברות רבות, מקסימום ניתן לחלק את שני המאגרים הגדולים לשני חברות שונות(למרות שאותה החברה מצאה את שניהם ויכול להיות שזה אפילו צודק שהיא תמשיך להחזיק בהם), אך עדין יוצר סוג של מונופול - קרטל בכל מקרה.(שני חברות עדין זה שוק ריכוזי, כמו יס והוט והמחיר נשאר גבוה).
לכן על מנת לדאוג לצרכן הממשלה מעורבת בקביעת מחיר הוגן( כזה שהיה נקבע בשוק תחרותי) , הגבלות שונות ותנאים שימנעו את ניצול כוחו של המונופול וידאגו לצרכן, או במילים אחרות היא מעודדת היוצרות מונופול וריכוזיות במשק, תלוי כמובן איך מסתכלים על זה.
לגבי השאלה למי הגז הזה שייך, וכמה תמלוגים הם צריכים לשלם זה דיון אחר כבר,
מקווה שעזרתי ולא חפרתי יותר מידי :)

surrender​(לא בעסק) - עזרת מאוד .. תודה רבה

abir - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.

קובלט - אנרגיה מסובסדת מחשמל סולארי, למדינה יש אינטרס לקדם את התחום כדי לעבור לאנרגיה ירוקה, ממקורות לא מתכלים.
עד לאחרונה המחירים היו כל כך גבוהים, שלא השתלם לייצר אנרגיה מהשמש.
ומכאן התערבות הממשלה במתן תמריצים כספיים

surrender​(לא בעסק) - מעניין .. תודה :)