זאת הפעם הראשונה שאני כותבת פה..אל תהיו עדינים(:
הוא רץ לי בראש ולא עוזב
חשבתי שאני לא יכולה או לא רוצה להרגיש בעוצמות כאלה,שלהיות כנועה לו ולרצות להיות שלו יהיה מנוגד מדי לכל ההבטחות שהבטחתי לעצמי.
עכשיו אני רוצה.
אני חדשה ישנה,התוודעתי לעולם הזה לפני שנים, ובשלב מאוחר יותר הכרתי אנשים במסיבות,קראתי בבלוגים אבל אף פעם לא באמת שייכתי את עצמי לשום דבר מזה.
בפעם האחרונה שנכנסתי למקום הזה,באמת שפחדתי.פחדתי כי איזה אדון צעצוע לא שיחק לפי הכללים בכלל,וכשרציתי לסיים הכל הוא איים עליי תקופה ארוכה וחששתי ממה שהוא יעשה.
הפעם הפחדים שלי אחרים לגמרי.מפחידים בצורה אחרת.
רציתי לרצות אותו,אנחנו עדיין מתוודעים אחד לשני ואני עדיין לא יודעת לאן זה יכול להתפתח.
למרות שאני מקניטה אותו,ואני לגמרי גורה סוררת,אני חושבת שהוא מבין ויודע שבכוונתי להיות ממושמעת(ועדיין ללמד אותו שיעור אחד או שניים.)
אני רק יודעת שאני לא רוצה שזה יגמר,שלא נהיה עוד סיפור שכותב את עצמו לכשלון
לא פגשתי מישהו שיכול להיות כל כך עדין..
אני יודעת שיש מקום לשליטה ולזוגיות יחד,השאלה היא איך ?
