ברוכים הבאים וספנק

יום מהמם ושמיים כחולים מוארים בשמש, מאות אלפי אנשים רוקדים וצוהלים, צבעוניים כולם, מיניות שיש אותה יותר מאויר, אבל פחות מזיעה. זה היה מצעד הגאווה.
וכל אחד מוצא לו את עצמו שם וכל אחד רוקם לעצמו חלומות ופנטזיות עד שהגיעו אליו שתי הפיות, חטובות, עיניים חתוליות, שתיהן עם שיער ארוך, אחת חום ואחת ורוד וכחול, משוגעת וסקסית, לבושות הן בביקיני חוטיני בין תחת עגלגל וחצוף. משקפי שמש צעקניות, השיער החום מתחת לכובע, הורוד כחול עם קשת ושני לבבות קופצניים.
"נגן עלינו" הן אומרות בצחוק מתגלגל, מסתובבות מתכופפות ומצמידות את ישבנן בצורה של מערכת 4 תופים למולו.
הססן ומופתע, הוא מתמהמה, אבל הן צועקות: "תופף לנו על התחת ביץ'! תן לנו רצף!"
אוקי הוא חשב לעצמו ומתחיל עם סדרת ספנקים בין עוברים ושבים, בין כל הקהל העצום לרעש המוסיקה.
ותוך כדי תיפוף יוצרים מסביבו מעגל ופתאום הוא הופך להיות המופע עצמו YEAHHHH.
והבחורות הכוסיות צוחקות ונהנות: "היי!" הן קוראות, "את, בואי לכאן" וההיא באה ומצטרפת, מערכת של 6 תופים.
"ואת! בואי גם את!"
"היי, בואי את!"
"יפייפיה! תצטרפי אלינו?"
"וואו את אנחנו רוצות אותך!"
וככה לאט לאט מצטרפות עוד ועוד בחורות. חלקן כל כך בוייב ובגוד מוד, הן אפילו מורידות את המכנסיים ונשארות עם תחתונים. יוצרות מסביבו מעגל, בערך 30-40 בחורות, זה פשוט משוגע.
והוא רץ ומתופף סט על כל אחת וממשיך לבאה והוא נותן מופע של מתופף מקצועי, כולם מסביב למעגל קוראים ושמחים.
ואז הגיעה משאית ודרסה את כולם, שזה מבאס, כי היה כיף עד אז.
זהו, בקיצור, לא תמיד יש סוף טוב לסיפורים, גם לא לפנטזיות.

Be realistic fantasy hobos