ברוכים הבאים וספנק

נבנה לנו עיר.
ובעיר רק סוטים ואנשים מעניינים או לפחות קינקים פרנדלי.
וכשאחזור מיום עבודה ואעלה לקומה השלישית, אשמע גניחות בקומה הראשונה והצלפות בקומה השניה. בקומה השלישית תחכי לי על ארבע מייד כשאכנס הביתה, לבושה ברצועות עור, חשופת כל איבר אינטימי וחזה, מביטה עליי מלמטה.
"התגעגעת אליי יפתי? שנצא לטיול?"
תהנהני בראשך ותזדקפי על ברכייך.
אני אקשור את הרצועה לקולרך ונצא החוצה.
ברחוב יסתובבו עוד רבים שמוציאים את נשלטת המחמד שלהם או הנשלט.
"שלום, אדון אכזר. ושלום גם לך נשלטתו החמדמדה".
והעיר כולה צבועה בקינק וסטייה ויהיה כיף להסתובב בחוץ.
"בואי יפה, יש כאן שיח", אראה לך.
"זה הזמן שלך להשתין".
את תלכי מאחורי השיח ואני אתקן...
"לא לשם, בואי לידי, את לא צריכה להתבייש מאף אחד" אומר לך, ובעמידה שפופה מול השיח תשתיני זרם זהוב, קשורה ברצועה אל מול אנשים ברחוב.
נמשיך את הטיול לגינת הנשלטים והנשלטות, נעבור את הגדר ואסגור את השער מאחור, אשחרר אותך להיפגש עם חברים וחברות, להחליף חוויות. "אנחנו כאן עד 21:00, לכי תהני יפתי".
בזמן הזה אשב על ספסל, אקרא לי ספר 'גוון אחד של לבן' ואת תוכלי לדבר ולקשקש, כמו שאת כל כך אוהבת בידיעה שעוד מעט תחזרי אליי.
"יפה, הולכים!" אקרא לך, ומייד תגישי לי את צווארך לחיבור הרצועה.
נחזור לביתנו, נפתח את הדלת ותיכנסי לפניי, אני אסגור אותה ואשחרר אותך.
"לכי להתקלח ראשונה יפתי, אני אחרייך. זה ייתן לך זמן לחכות לי ליד המיטה. כשאני אצא ערום מהמקלחת אני רוצה לזיין אותך ואז נלך לישון מחובקים".
בואי נבנה עיר כזאת.