ברוכים הבאים וספנק

"נו אחי נטעת?"
"כן אח שלו, נטעתי חבל על הזמן".
"יואוו איזה כיף לך, איך היה?"
"וואי אתה לא מבין אחי, הגענו לשטח. שדה. שאלתי אותה: היי, כאן זה טוב? והיא ענתה לי: היי, כן".
"וואי וואי ו..."
"ואז נטעתי".
"ככה ליד כולם?"
"ליד כולם אחי! לא דופק חשבון לאף אחד, נטעתי ומבחינתי כולם יכולים להסתכל ולקנא".
"אף פעם לא נטעתי באמצע שדה פתוח, אולי בקטנה בגינה, אבל ככה ועוד מול כולם, אני חושב שאתה אמיץ אחי".
"תקשיב, בהתחלה חששתי, פעם ראשונה שלי, אבל היא מורה טובה והיא הדריכה אותי. הרגשתי שאני יכול לעשות את זה והיא תקבל אותי כמו שאני, אפילו אם לא ממש יעמוד חזק, אני ידעתי שהיא תעזור לי שם".
"והיית צריך ממנה עזרה?"
"תראה...כן, התרגשתי. היא עזרה לי להעמיד אותו. אח"כ הרטבתי קצת מסביב ואז הרגשתי ממש טוב עם עצמי".
"מרטיבים בסוף?"
"כן, כולם הרטיבו, חייבים".
"אוקי, מעניין. אולי בגלל שלגינה שלנו יש גנן, אז אני לא מרטיב אף פעם".
"אתה אולי לא מרטיב, אבל הגנן?!"
"אממ...הגנן יש מצב שהוא מרטיב".
"ואשתך בסדר עם זה שהגנן מרטיב ואתה לא?"
"מה אכפת לאשתי?! העיקר שיעמוד, לא?"
"תראה אני יודע שאשתי אוהבת שאני מרטיב, היא אומרת שהיא לא צריכה גנן, כי אני מרטיב מעולה עם הצינור".
"יש לך צינור ארוך?"
"כן אחי".
"הממ...אני מאז שהשכן שיחק לי בו אז הוא כבר לא בשימוש".
"מה פתאום נתת לשכן לשחק עם הצינור שלך?"
"אתה יודע איך זה...אשתי נתנה".
"וואלה אחי, אני בחיים לא הייתי נותן לשכן לשחק עם הצינור שלי, אבל מה הוא עשה?"
"היא נתנה לו ואז הוא קשר אותו, שם לו מנעול ואיבד את המפתח".
"השכן שלך איבד את המפתח של המנעול?"
"כן, איזה דיכאון, ואז הגנן תמיד מגיע עם הצינור שלו".
"לא יודע אחי, אני הייתי עושה משהו עם זה..."
"אשתי מרוצה, זה הכי חשוב לי".
"איזה בעל טוב אתה, בחיי. אם אשתי היתה רוצה להביא גנן, אני הייתי מוריד אותה על ארבע ומצליף בה עד שהיא היתה מתחננת שאני אפסיק!"
"מה?"
"רגע, על אתה מדבר?"
"ט"ו בשבט..."
"אה אתה עדיין שם?"
"אאא...כן".
"אה אז נטעתי היום אחי..."