אחת ההנאות המיניות היותר עוצמתיות שלי היא למתוח את גבול המגע עד שמרגישים ממש סבל בלב, אבל תוך כדי גם רוצים להתמסר לו במשך שעות.
אצבעות מטיילות, מגששות, ליד-ליד בתוך כמיהה כי סוף סוף אחרי דקות ארוכות התחושה המיוחלת תגיע סוף סוף, כמעט כמו אסיר שמדמיין את יום שיחרורו הקרב.
לפנטזיה אין גבולות, ומימד ההנאה העתידית שמתדמיינת בנפשנו היא אין סופית, ומתוך שכך - כה מסקרן אותנו סוף סוף להגיע.. לגעת.. לחוות.
אני רואה את הגוף מתפתל אל מולי, הבטן מתכווצת, הישבן מרגיש את עצמו וכל איזור האגן נמצא במתח גבוה..
זה תמיד זמן טוב לעזוב הכל, לעלות מעלה.. כשהיד שלי עוברת אל הצוואר, לוחצת, אוחזת בדממה.. והשפתיים נפגשות בנשיקה, והרטיבות מתעצמת לה..
וכך זה קורה שוב ושוב, כמו בתנועות מעגליות של אוננות..
מגע קרוב קרוב אבל לא מגע ישיר
תסכול מענג
נשיקות בשפתיים
והיא רוצה לבכות, כי כל כך נעים לה.
לפעמים אני מחליט לעצור ולראות אותה יורדת לי
כשהפעם היד שלי רק מרטיבה אותה לפעמים ועוזבת, בשביל לעודד עוד סבל קיומי קסום.
אני גומר, ואז אני מתלבט
האם ללכת לישון בחיבוק
או שמא לראות אותה רועדת אל מולי.
לפעמים מרוב אהבה אני מושך את זה ככה שבוע.
(:
זכרון מתוק.