המנקה בכלל לא מלכותי. הישבן כן....
אז הם התחבקו והיא אמרה שעולים. היא הלכה לפניו, הוא הלך. אחריה. מבטו צמוד לישבנה. יודע שככה היא רוצה.
הם הכינו יחד נס, ולגמו אותו בזהירות שהם שרועים על הספה, עייפים משגרת יומם. דיברו קצת על הא ועל דא, עד שסיפרה לו שכמעט 24 שעות עברו מהמקלחת האחרונה שלה ומאז עברו דבר אחד או שניים לפחות ושהיא זקוקה לניקיון. נתמקד, בהתחלה, כך אמרה לו, בתחת שלה באופן בכללי ובחור התחת בפרט.
שאלה אם יש לו רעיון או עצה טובה.
הוא הציע את עצמו. היא חייכה. בסדר היא אמרה. די שקוף אפילו. אבל למה לי, שאלה.
הוא חשב כמה רגעים ואמר שהוא מבין. זו זכות גדולה לנקות לה את הישבן וכמובן שקיימות אופציות אחרות שראוי לתת להן משקל.
מגבון לח יכול לתת פתרון מהיר.
מקלחת, זו תמיד אופציה ראויה.
ואם חפצה נפשה במנקה אנושי, משוכנע הוא שרבים ורבות יהיו שמחים להתייצב ולבצע את המשימה.
אז מגבונים, כך חשבה, ראוי שישארו לקמפינג ועל מקלחת פחות בא לה עכשיו. אז נותרה האופציה האנושית. הוא הכי זמין כרגע, אז יתכן שהוא יקבל את הזכות, אבל לפני כן עליה להיות בטוחה כי הוא מבין את המשמעות של להיות מנקה חור הישבן שלה.
היא הפשילה בזריזות את מכנסיה ותחתוניה וחזרה לשבת על הספה לצידו.