בהרצה

היו כבר כמה פעמים שהייתי בטוח שאני הולך על זה והשתפנתי.
נלחצתי, לא היה לי נעים והאמת שלא לגמרי האמנתי בכל מה שניסיתי למכור לדינה.
בסוף, ראיתי אותה נכנסת למכולת, אז נשארתי בחוץ, הדלקתי סיגריה וניסיתי לשכנע את עצמי שאני תותח, חתיך ובעיקר יכול.
היא יצאה עם שקית לא גדולה, נראה לי קרטון חלב, קוטג', גבינה לבנה וכיכר לחם

זה היה הכי מטומטם, להציע לה עזרה, אבל כבר הייתי בזון.
הצעתי והיא אמרה שבאמת לא צריך, אז התעקשתי ובסוף מצאתי את עצמי, הולך לידה, לכיוון הבית שלה, מחזיק שקית די קלה ביד.
כשנכנסנו הנחתי את השקית על השולחן.
היא סדרה את הדברים במקרר

ועוד לפני שעניתי לה שכן, שתמזוג קולה, למה לא, סימסתי לדינה שתהיה מוכנה.
היה לי ברור שאו שאני עכשיו הופך אותה לכלבה, אן שאני מוותר על הרעיון.