מחשבה של בוקר, או של לילה, כי הלכתי לישון איתה בלילה וקמתי איתה בבוקר.
אני מאמין בהתפתחות עצמית. זה גם חשוב וגם אפשרי, לכל אחד או אחת.
נגיד, אני, אדם, תת קטגוריה, נשלט, או איך שתרצו לקרוא לזה, שפוט/נשלט/זונה/עבד/שרמוטה/כלבה וכו', נגיד, לשם הבהירות, "להלן - "נשלט", אז חשוב לי להתפתח כאדם וכנשלט.
אבל, בואו נתייחס להתפתחות רק של תת הקטגוריה.
אני נשלט שחלק, לפחות מסוים, משיגרת יומו, מפועליו, מונעים מהתשוקה שלו, מהחרמנות שלו.
מבחינתי, זה אחלה. הכי טבעי בעולם ואין לי שום סיבה, לרצות שהתשוקה הזו תפחת. השאלה היא איך ממירים את זה.
איך, כנשלט, אתה מצליח להמיר את התשוקה שלך, לזו של השולטת.
נגיד, שאם היא סדיסטית, איך אתה ממיר את החרמנות שלך, שמונעת בעיקר, מהזין שלך, אל חרמנות שתונע מהסדיאזם שלה.
אגב, סאדיזם, רק לשם הדוגמה.
עכשיו טבעי לי, שהחרמנות שלי, יצר מאוד בסיסי, מונעת מהרצון שלי לשרת, לשים את רצונות השולטת במרכז, אבל אני מנסה לכוון למשהו עמוק יותר, שאולי קצת קשה לי לבטא במילים.
ועוד מחשבה.
איך אני, שבמהלך הדיוק העצמי, מבין שהוא יותר עבד במיטה, יותר קינקי שנמשך גם ללשלוט, והרבה פחת עבד במובן הכלובי המצופה, כותב כאלה טקסטים?
מה אני? חי בסרט? פנטזיונר? חרטטן?
כי אני מצליח להתחבר באופן הכי אישי ועמוק למה שכתבתי, אבל עדיין...
בקיצור, אני צריך להמשיך להתפתח.
נראה לי יותר קל בזוג, אבל גם לבד, בינתיים, אפשר.