פגישה ראשונה, שישי, שעות ערב מוקדמות, דמדומים.
ידענו כבר לפני שאנחנו נמשכים לעלומות השליטה.
יושבים בבית קפה, שיחה וונלית, גישושים של תחילת הכרות. סקרנות טבעית.
בחנתי אותה תוך כדי בזהירות. את העיניים, תווי הפנים, קימוריה, צחוקה.
האופן בו היא בוחשת ולוגמת מהקפה.
אהבתי מאוד את מה שאני ראיתי.
לפתע היא אומרת: 'נגיד שהייתי מזמינה אותך אלי עכשיו, ואל תתלהב כי אני לא בטוחה עדיין. מה היית מעדיף? לשלוט או להישלט?'
עלאק אל תתלהב. ברור שהתלהבתי.
חשבתי קצת ועניתי לה שאשמח לשניהם, למרות שהיה לי ברור שאני מעדיף שהיא תשלוט בי.
'תראי', הוספתי, 'אולי, בהתחשב בכך שאנחנו עדיין לא כ"כ מכירים, יהיה לך יותר נוח לשלוט בהתחלה.'
היא חייכה. בחוץ כבר החשיך.
רוח נעימה נשבה כשהמשכנו לדבר.
עברה עוד כחצי שעה, לפני שהיא הוציאה את הנייד שלה וחייגה, מצמידה את המכשיר לאוזנה.
עייניה חדרו אל עייני כששמעתי אותה אומרת:
'הוא בא אלי'. שתיקה קצרה. 'כן, נראה חמוד. תבדקי שאני מדברת איתך עוד שעה בערך.'
'אתה תתנהג יפה, נכון?' שאלה ואני הנהנתי.
אני מאוד אוהב להתנהג יפה. לעשות בדיוק מה שאומרים לי. לרצות.
היא גרה מאוד קרוב, אז הלכנו ברגל. שתקנו בדרך. מרוגשים.
במעלית היא אמרה לי בקול שקט: 'אני אוהבת צייתנות. זה לא מסובך. אתה רק צריך לעשות כל מה שאני אומרת'.
נכנסנו לדירה. דירה נעימה, נותנת תחושה של בית.
היא הובילה אותי אל הסלון וציוותה:
'תתפשט. לגמרי. תמתין לי עם הגב לכניסה. ידיים על העורף. רגליים מפוסקות מעט.'
היא נתנה לי נשיקה קטנה על הצוואר ויצאה.
המתנתי בהתאם להנחיותיה מספר דקות, עד שחשתי את ידייה מלטפות את גבי, ציפורניה שרטו אותי באגרסיביות נעימה. לא חזק מידי.
המשכתי לעמוד ללא תנועה שידיה גלשו את הישבן שלי. שתי מכות עם יד פתוחה, על כל פלח ונדרשתי להסתובב.
היא הייתה יחפה, ג'ינס קצר, גופיה ובעיקר מדהימה.
היא הושיטה את ידה לכיוון הביצים שלי והאיבר הזקוף וגיחכה.
אינסטקטיבית, גיחכתי גם כן.
היא סטרה לי על הלחי בחוזקה.
'לא התבקשת לגחך, אז אל'. ירתה.
'סליחה גבירתי'.
עוד שתי סטירות מהירות נחתו לי על הפנים. חזקות יותר מהראשונה.
'אני גבירה, אבל ממש לא שלך, עדיין.
אם בכלל, תצטרך לעבור דרך ארוכה.'
'סליחה הגבירה'
הסטירות, הדיבור שהפך לקשוח, איפסו אותי. שמו אותי במקום הנכון.
'עכשיו על 4. למרגלותי. מרגע זה העיניים שלך נצמדות לכפות הרגליים שלי ובכל מקרה לא מעיזות לעבור את קו המותניים.'
היא התיישבה והוסיפה.
'תשכב, תתרכז בכפות הרגליים שלי. רק לשון ושפתיים עובדות. פרי סטייל. בוא נראה מה אתה שווה'.
הודתי לאלוהים בליבי והתקרבתי אל כפות רגלייה המושלמות שהונחו על הרצפה.
קודם מנשק ואז מוציא לשון ומלקק. בשלב מסוים האצבעות שלה נפסקו קצת, מאפשרות לי גישה לדחיפת הלשון ביניהם.
היא הייתה שקטה זמן רב. בשלב מסוים שמתי לב שהטלוויזיה נדלקה.
הייתי מרוכז כולי ברגליים שלה. מנסה לגרום לה עונג רב ככל האפשר.
מרגיש כמו תלמיד במבחן חייו.
עברו דקות, לא יודע להגיד בדיוק כמה, עד שהיא הרימה את כף רגלה, שלא טופלה באותו רגע.
היא הניחה בחוזקה את כף רגלה על ראשי, מצמידה אותו על כף רגלה השנייה. הליקוק הפך קשה יותר.
'נחמד, כלבלב. על פניו, יש פוטנציאל ללשון הזאת. עכשיו תתרומם על הברכיים. עיניים לרצפה'
היא התרוממה וראיתי את הג'ינס יורד לכיוון הרצפה.
היא חזרה לשבת. מפוסקת.
'תסתכל אלי', היא הורתה.
'אתה חמוד. ממושמע. תשאיר את הפה סגור, אפס. לא להוציא לשון.'
היא משכה אותי לכיוון התחתונים שלה.
גם בעדן יכולתי לחוש את הרטיבות.
היא כרחה את רגליה סביב ראשי. מצמידה אותי למפשעה שלה מתחככת מספר שניות בכוח על הפרצוף שלי ואז ניתקה אותי ממנה.
'זה מספיק לך להיום. תהיה זמין מחר. יש מצב שארצה לבחון את הלשון שלך במקומות קצת יותר אסטרטגיים. אני עייפה. בא לי לדמיין איך תרגיש הלשון שלך כשארשה לה לחפור לי עמוק בחור התחת ולהרדם.
עכשיו תתלבש וצא. טרוק אחריך את הדלת.'
היא הרימה את מכנסי הג'ינס מהרצפה, ליטפה את ראשי ויצאה מהסלון.
לפני 8 חודשים. 6 במאי 2024 בשעה 17:06