מאז ומעולם

אבל כדאי לך

כי נתקלתי כבר במספיק פחדניות. 

הנה גבול חדש שמצאתי לי אך הרגע: נשים שכותבות, בבלוג שלהן או בכל מקום אחר את המילה המוזרה הזו "איפפפפפפ" 

איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב. ואם רואים המון פרחים, יודעים שזה עדיין לא האביב. 

אבל אם רואים פרח אחד בודד, עומד שם לבדו, קצת חושש אבל עם שיר בלב, אז יודעים שזה זה - האביב הגיע.

"קואלות" היא מבקשת, "תעשה שיעברו פה קואלות". 

"את מתוקה ממש" אני מנסה להסביר לה ולעצמי (הייתם צריכים לראות אותה, היא באמת מתוקה עם עיניים חולמניות שכאלה) "אבל קואלות רק יושבות כל היום על העץ ולא זזות". 

ויש כאלו שמקבלות ממני פוסט פרטי, לעיניהן בלבד.

מאחורי כל תמונה שתיכף תשמיד את עצמה, עומדת זונת צומי עם הפרעת קשב וריכוז.

לפני 10 דקות ראיתי לגמרי במקרה משהו שכתבה מישהי, שאפילו שאני לא מכיר אותה מתחשק לי לחבק אותה. זה הפוסט הכי מטלטל שקראתי בחיי.

אז אחרי שנרגעתי מהבכי הבלתי נשלט שתקף אותי, אני אשתף אתכם גם.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=84095&postid=461412

על כל שלושה צעדים קדימה את לוקחת אחד אחורה.

כשאנחנו מתכתבים את אוזרת כוח ואומרת דבר אמיץ ואז מייד מרגישה צורך לקחת צעד אחורה, או לצדדים, לראות האם אני אבוא אחריך לשם.

ובכלל - את כל הזמן בודקת את עצמך על ידי כך שאת בודקת אותי.

את מפחדת שאני אחשוב שאת קלת דעת, שאני אראה עד כמה את כל כך רוצה ועד כמה את כל כך נלהבת, עד שאת מרגישה צורך חזק לעשות צעד לאחור.

ההססנות הזו שלך מתוקה, אך המינון שלה צריך להיות מדויק ממש על מנת שאני לא אאבד אותך.

את מבינה? אני סולד מאלו שמשחקות משחקים. שמנסות להפעיל עלי כל מיני מניפולציות, לעצור פתאום באמצע הדרך ולראות האם גם אני עוצר, או לברוח פתאום שלוש משבצות באלכסון ולראות האם אני אבוא לשם אחריהן.

אולי זה בגלל המנטאליות הלא מספיק ישראלית שלי ואולי זה בגלל שאני רוצה להרגיש אותך רוצה אותי, אבל המשחקים האלה לא מוסיפים למיסתורין שלך כמו שאת היית רוצה לחשוב.

אם את רוצה שאני אצוד אותך את צריכה לעצור מתישהו, רצוי באמצע האחו.

אז תשאלי. אני בטוח שיש כאן מספיק כאלו שיגידו לך.