על כל שלושה צעדים קדימה את לוקחת אחד אחורה.
כשאנחנו מתכתבים את אוזרת כוח ואומרת דבר אמיץ ואז מייד מרגישה צורך לקחת צעד אחורה, או לצדדים, לראות האם אני אבוא אחריך לשם.
ובכלל - את כל הזמן בודקת את עצמך על ידי כך שאת בודקת אותי.
את מפחדת שאני אחשוב שאת קלת דעת, שאני אראה עד כמה את כל כך רוצה ועד כמה את כל כך נלהבת, עד שאת מרגישה צורך חזק לעשות צעד לאחור.
ההססנות הזו שלך מתוקה, אך המינון שלה צריך להיות מדויק ממש על מנת שאני לא אאבד אותך.
את מבינה? אני סולד מאלו שמשחקות משחקים. שמנסות להפעיל עלי כל מיני מניפולציות, לעצור פתאום באמצע הדרך ולראות האם גם אני עוצר, או לברוח פתאום שלוש משבצות באלכסון ולראות האם אני אבוא לשם אחריהן.
אולי זה בגלל המנטאליות הלא מספיק ישראלית שלי ואולי זה בגלל שאני רוצה להרגיש אותך רוצה אותי, אבל המשחקים האלה לא מוסיפים למיסתורין שלך כמו שאת היית רוצה לחשוב.
אם את רוצה שאני אצוד אותך את צריכה לעצור מתישהו, רצוי באמצע האחו.
