סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

שאלות שאני ממש יודע עליהן את התשובה

להתעצבן ולקטר על זה שאני לא יכול לעזור לך לגלל את הסלע למעלה בגבעה.

בקרוב דקות גנובות יחד.

שאני חושש שמצאתי כלי משחית לסמן אותך איתו.

חושב עליך.

או יותר נכון חולם על המה שאעשה לך בקרוב.

אחרי שאני אוסף אותה אני שום מה מזהיר אותה שאני נטול אגנדה מתוכננת הפעם.

לרוב יש לי משוה שאני רוצה להעביר לה, לנסות בצעמי, איזה גבול לדגדג, טיפשות למחוק, חיוך למרוח, אבל הפעם פשוט לא היה לי את הזמן הדרוש, התקשורת הייתה כולה רעב ופחות תכנון, וכול מיני ירקות אחרים.

אז אני מזהיר אותה ברכב, והיא כנראה לא שומעת מעבר למרפק שלי, ואני מתחיל לעופף.

מלהג כמעט, לפחות מדבר בלי לזכור בכלל מה אמרתי חלק די גדול מהשטויות.

זורם, לא כמו הסליז אלא חי את הרגע, לל אתוכנית, נהנה מהחברה הכי טובה שיש, והיא גם מגיע עם רעב דומה.

תמונה אחרי, אני מחזיק את החגורה, למה, כי תחת. אבל לא מספיק, אז אני מרכז את כול המכות לצד בודד, את השני אני רק מלטף.

היא מרחפת צורחת, אני שוקע להרגיש אותה ברמת הנשימה והתלתל שמלטף אותי בכול מכה.

פה, כוס תחת, חלוקת זמן לא שווה, כי שום דבר לא סותם לה את הפה חוץ מזין לפעמים.

כשהפטמות שלה מדממות, גם הדגדגן שלה נרטב, בלי שאני אעשה כלום.

היא גומרת בלי רשות, אני מנצל את הפתח להוכיח אותה על הנושא (כי אני נהנה מהרעיון ) וישר גורם לה לגמור בלי לבקש שוב, זה לא שאני צריך סיבה להעניש אותה, אבל היא כזו חמודה כשהיא מרגישה שהיא עשתה משהו רע.

מה שמצחיק זה שכמה מכות חגורה על הדגדגן והיא לא מצליחה לחשוב יותר, אני מבקש ממנה לספור את המכות על הדגדגן, והיא מצליחה ככה שכזה, כשאני מבקש ממנה לספור מעשר למטה בשפת אימה, ומכה אותה תוך כדי היא לא זוכרת איך אומרים עשר.
לא נורא, אני זוכר. אבל רוסית מכול השפות הדביליות שהיא סופרת בהן היא כן זוכרת, כאילו רוסית שהיא לא דוברת בסבבה, אבל לא בשפת אימה.

היא לא בטוחה כמה פעמים היא גמרה, זה לא שאכפת לי כמה היא גומרת, כמו שאני מודד את אובדן השליטה שלה בריחוף הזה.

שכחתי להוציא את הוונד, יאק ררק אצלי בראש רצה המחשבה היא אויל לא גמרה מספיק?

לא באמת

עוד הפעם!

לא מתאימה לי ולך

היא גורמת לי לחוסר ביצירתיות ובחדוות החיים.

אני רואה גם מה היא עושה לך.

אבחנה עצמית פומבית.

בקרוב זמן יחד.

 כדי לכתוב זימה מרומזת, עדינה ומלאת מיינד פאק. 

אבל איך שהוא מול המקלדת,

המחשבות שלי רצות לכיבוש כוחני, מפגר וחודר.

לתחת שלך נבעל,

ליד שלי חופרת,

לסימנים אדומים כואבים צועקים.

וכך המרומז עף מהחלון היצרתי,

ואני פה חושב על מתי אפשר לקחת אותך בקרוב ליער.

כי קר ורטוב, וזה יהי כול כך נחמד לגרום לך לזחול בבוץ.

ואחרי שתקפאי כמעט,

לעטוף אותך ולהכנס לבקתה עם אח בוער.

ושם כשאת מפשירה פיזית,

לגרום לך לטפטף,

להרטיב,

ולהנות ממך.

אם היית בידיים שלי עכשיו,

כנראה שהיית נחנקת.

עיינים אדומות,

צוואר מתוח בינהן.

וזה לא ממש חשוב עם בין לגימת אויר,

לסטירה גם הייתי דוחף את הזין שלי עמוק לגרון שלך,

מה שחשוב זה שעכשיו,

הייתי מעליך,

מיידע אותך שוב ושוב שכול נשימה שלך,

ברשותי, בזכותי, עבורי.

6:00 ללא שעון וללא סיבה אני ער במיטה, זיקפה שהיא לא רק מנגנון תזכורת, חצאי חלומות בראש ותחילת תכנונים.

בוקר מוקדם, אני מחכה שהשעה תהיה אחרי שהיא יוצאת לסידורי הבוקר, שולח לה הוראות שהיא לא תראה עד השניה האחרונה.

אתגרים דורשים מאמץ!

באוטו, שולח לה תזמון ומודיע לה על הפוסט. אני שומע את קולות השבר בסמס שאני מקבל שנייה אחרי ומחייך.

קלישאה ללא שום מספר, היא נכנסת לאוטו ונעים לי, נעים לי התלונות שלה שהיא משלחת בי ללא רסן, נעים לי הריח שלה, השיער והקשקשת הבלתי פוסקת, הדרך עוברת ואני מחייך כי נעים לי והיא נעה בין פאניקה לתאווה, בין צעצוע לאישה, בין הגוונים שצובעים אותה.

בית, סיור חפוז, מתוכנן אבל היא לא שותקת, אני מוריד אותה לרצפה, כשהברך שלי על החזה שלי והמשקל שלי מאחורי הברך, השקט מגיע. עכשיו מתחילים באמת :)

אני צוחק ממשהו שאני עושה לה. זה קרה וקורה המון , אני צוחק כשאני מצחיק אותה בין מכה וכאב, אני צוחק לפני כשאני מצפה לתגובה, אני צוחק כשזו התגובה כשצפיתי, צוחק יותר כשזו לא התגובה שציפיתי לה. בסה"כ לא מעט צחוקים נשמעים בין לבין שניות של רצינות תהומית.

הקיין נשבר על עורה, הצליל שהוא עושה מגרד לי את מרכז העונג במוח.

עוצר לשנייה, אני רואה את עורה כולו כולו פסים, אני חושב על הימים שהייתי נבהל, אבל החיוך המעופף שלה מעל, אומר עוד הרבה יותר מהצורך שלי.

נושם, תוכניות אמר נפוליאון זה מה שעושים לפני שהכדור הראשון נורה. אני מחליט לא לחכות לכלום ולהראות לה כמה אני רעב, לה, אליה, יורק על הזין ודוחף לה אותו לתחת שתרגיש. להתפשט זה לאנשים שבעים, אני רוצה להיות בתוכה עכשיו!

היא על השולחן נחנקת לי על הזין, אני תוהה האם לציין שהיא באמת משתפרת, אבל בתזמון מושלם היא חייבת לזרוק בדיחה משלה, במקום חיזוק חיובי היא מקבלת סטירה, בעצם, אני חושב לעצמי, כנראה שהיא קיבלה גם חיזוק חיובי וגם את מה שהיא רצתה. שולטת מלמטה. אני מושך בשיערה ומכריח אותה לצאת מאיזור הנוחות המענג. 

החיבוק במיטה.

לשמוע אותה מתלוננת ומלקקת לראשונה. להגיע לשנייה הזו של הקצר במוח שמנתק את האיש החושב, לשון בתחת זה דבר קסום.

מקלחת גדולה זה עונג, מקלחת מספיק גדולה לשנינו ולחוקן ולמשחקים זה הרבה מעבר.

בורחת לי הצלפה, מהשוט, כול הדרך אל הפנים שלה, כמה שניות אחרי הסימן מופיע, תודה לאלוהי הפריזר ולאפונה קפואה. אני כועס על עצמי, מחר עוד כמה שעות אימון.

חוקן ראשון, אני כול כך עדין שאני מעצבן את עצמי לקראת התאונה שתגיע, מצד שני אני יודע מה זה יעשה לה, תאונות מגעילות הן חביבות לעיתים.

שנייה של הפוגה, אני מצלם אותה ואת הסימנים.

אמרתי לכם שיש לה את הציצים הכי יפים בעולם?

 שתיים בלילה עיבוד יתר, אני כמעט בטופ דרופ, או אחרי חצי יום אני עדיין עף. זמן לישון.

הלכנו

היא נדרשת לבחור כרגע בין שעווה או חוקן?

מי יודע מה היא תבחר, אני בנתיים מתגלגל מצחוק בפנים ועושה לייב בלוגינג.