צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

המכחול שיתאר גם את הצבעים, וגם את התחושות, ואולי את מה שיגדל פה, מול העינים
לפני 9 שנים. 30 בספטמבר 2015 בשעה 13:14

קצת מצחיק שההתחלה שתכננתי בכלל הפכה לסוף.

כלומר מה כבר ביקשתי ממנה בהתחלה, שתכנס ותרתיח מים, אבל היא הייתה עסוקה מנהלית, אז אני כבר שמתי מים וכשהיא כבר נכנסה, החוצפנית הייתה במלוא השוונג, האיפוס שהיא קוראת לו מזמוז של ילדים בני 16 הוביל לראש של על המיטה, והזין שלי מתחכך בה, בתחתונים ואחר כבר לא כי הפה שלה הוא בכול זאת תענוג אלוהי.

אבל היא פתחה את הפה, והסדר של התכנון עבר ממוד אחד למוד שני,  ממוד של חבלים וריכוך ועינוג, למוד שיקספרי מה, כי הסוררת או הסוררת הייתה מרוכזת בעצמה, וצריך לאלף את הרוח סערה הזו. 

אז החבל נשאר שם על השולחן, והכאב התחיל להשפך על פניה ומהר מאוד על עכוזה וקצת לוב, והיא לא שותקת, והתחת שלה מגיב כול כך יפה, כמו פרח נפתח לאצבע ואז לשתיים וכששלוש אצבעות כבר חופרות בה והיא מצליחה להיות חוצפנית עדיין, הגיע זמן זין, כשכולו היה בפנים, והפנים שלה על המזרון, היא הייתה כול כך יפה, וחוץ מ"איי" ו"כואב" בשלל ורסיות, היא לא באמת הצליחה לדבר זמן לא מבוטל.

 אבל לקראת הסוף, לקחתי אותה לשם, והראתי לה, כדי שישאר לה בראש, את איפה הראש שלה היה אמור להיות, איפה הידיים, ואני מתכנן לחזור לשם לבצע את הפוזה ההיא בדיוק, בדיוק , בדיוק, אלא אם היא תפתח את הפה ותתחצף :)

גויאבה חמוצה​(אחרת) - כשאתה מספר את זה ככה אני באמת נקראת כנשלטת הכי איומה בעולם :) מזל שאני מוצצת לא רע.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י