אתנחתא

לפני שפגשתי את אהובי, יצאתי עם בחורים אחרים (כן, כן).

חברתי ל' סידרה לי דייט עם אחד ממכריה, ומהסיפורים שלה עליו זה היה נשמע שזה זה, עוד לפני שנפגשנו הבטן שלי פרפרה והתרגשתי נורא. שיחת הטלפון שהיתה בינינו לפני הפגישה רק העצימה את ההתרגשות הזו.

בלילה שלפני הפגישה חלמתי "עליו", על הבחור הזה, שעוד לא הכרתי: חלמתי את הדייט, איך הכל זורם ונעים בבית הקפה, ואיך הוא מלווה אותי הביתה. ורגע לפני שבדלת הוא רוכן לנשק אותי, ולחתום בכך שאכן הדייט היה נפלא וזהו, אנחנו ביחד, הנייד שלו מצלצל. הוא משוחח שיחה לא קצרה בפנים רציניות, ואומר לי, "אני ממש מצטער אבל אני חייב ללכת." במקום להמשיך את הנשיקה לה התכוונו, הוא מלטף את פני, והולך.
ובחלום נשארתי ליד דלת הבית, מרגישה נהדר. כי ידעתי שזה זה; כי ידעתי שהוא יחזור. כי היה לי ברור שהוא לא משחק בי, כי הכוונות שלו היו ברורות. בחלום נחתה עלי חמימות של ביטחון.
ועם התחושה הזו התעוררתי בבוקר, והיה לי כל-כך טוב כל אותו היום. משהו בחלום הזה אמר לי, שאני בדרך הנכונה.

כמובן שמהדייט האמיתי לא יצא כלום - בחור נחמד, אבל זהו.

אבל התחושה הזו, החמימה,, תחושת הביטחון ש"בחור החלום" העניק לי, נשארה איתי. הדרך התבהרה. עכשיו ידעתי מה אני צריכה ומחפשת.

ומה הנס?
שאנחנו יחד.
שום דבר לא מערער את תחושת הביטחון שלי. הביטחון שלי באהבה שלנו עוזר לי לפרוח בתוך הקשר, ולקשר שלנו להתפתח.

מה שאני לומדת מהחלומות שלי הוא מה שאוכל להגשים.