לפני 18 שנים. 21 במרץ 2006 בשעה 9:21
היום אני עצובה וזה ככה כבר כמה ימים.
והיום דווקא צריך לחגוג. ולי אין חשק.
והיום סוף סוף סדנת הקשירות של teacher, רק שלא יבטל לנו שוב. או בעצם, שיבטל. ככה לא ארגיש אשמה שבעצם בכלל לא בא לי לבוא.
דברים נחמדים עומדים לקרות היום, כל היום, אבל כל מה שאני רוצה זה לישון.
בעצם, גם זה לא בא לי.
היום, רשמית, הכל טוב מסביב.
ורע לי.
